כתבי בי דין:
כתב תשובה שכנגד
03/01/2002
| פרשת יואב יצחק | halemo
בבית המשפט המחוזי
בתל אביב יפו
ת"א 1609/01
התובע:
(הנתבע-שכנגד)
יואב יצחק
על-ידי
באי-כוחו עוה"ד אמיר טיטונוביץ ו/או אורי מקובסקי ו/או דרור הרפז ו/או ענת
אסייג ו/או נטלי לוי, מבית אמות משפט, שד' שאול המלך 8, תל-אביב 733 64 (טל'
03.6938313; פקס' 03.6917230)
הנתבעים:
1.
ישעיהו רוטר
2. נעם
רוטר
שניהם באמצעות
באי-כוחם עוה"ד נ' קלדרון ואח'
מרחוב נח
מוזס 13, תל-אביב 67442
(טל'
6959993; פקס' 6953448)
(להלן "הנתבעים")
3. משה הלוי
באמצעות בא-כוחו
עוה"ד מ' ויסברג
מרחוב העצמאות
61, קרית אתא
כתב תשובה שכנגד
אין זאת אלא שהנתבעים ראו חובה לעצמם להגיש
נגד התובע תביעה-שכנגד כמשקל נגד לתביעתו-שלו. יש לשער, כי כך סברו הנתבעים, שיהיה ניתן להביא את התובע
להסכים לפשרה, שלפיה כל צד ימשוך את תביעתו וילך לביתו.
באור זה יש לראות, בכל הכבוד, את כתב-התביעה שכנגד.
1.
א.
התובע מכחיש
את הנטען בסעיף 1.1 לכתב-התביעה שכנגד, וזאת מחוסר ידיעה.
ב.
התובע מכחיש
את הנטען בסעיף 1.2 לכתב-התביעה שכנגד, למעט את הטענה, שלפיה הנתבע מס' 2 מפעיל,
ביחד עם הנתבע מס' 1, את אתר האינטרנט "רוטר.נט" (להלן "אתר
רוטר").
ג.
התובע מכחיש
את הנטען בסעיף 1.3 לכתב-התביעה שכנגד, למעט את הטענה, שלפיה מופעלת באתר רוטר
מערכת קבוצות דיון, הידועות בכינוי "פורום". התובע יוסיף ויטען, כי
הנתבעים, או מי מהם, משתתפים בקבוצות הדיון באופן פעיל, וכי בידיהם למחוק הודעות
מן הפורום, בהתאם לשיקול-דעתם (דבר שנעשה על-ידיהם לא אחת).
ד.
התובע מכחיש
את הנטען בסעיפים 1.4, 1.5 ו 1.6 לכתב-התביעה שכנגד, ככל שהדברים אינם עולי בקנה
אחד עם הנטען בכתב-התביעה שהוגש מטעמו. התובע יוסיף ויטען כי הטענות הנכללות
בסייפת סעיף 1.4 ובסעיפים 1.5 ו 1.6 דלעיל הנן "טענות אווירה", אשר
נועדו להשחיר את פניו של התובע, ואשר יש להורות על מחיקתה מכתב-התשובה שכנגד.
2.
התובע מכחיש
את הנטען בסעיפים 2.1-2.3 לכתב-התשובה שכנגד, למעט את הטענה, שלפיה התובע פרסם
באתר האינטרנט שלו ידיעה, אשר ציטוטים מתוכה הובאו בסעיפים דלעיל, והוא יוסיף
ויטען כדלקמן:
א.
לא היה כל
פסול בפרסום הידיעה דלעיל, ולא נכללה בה לשון הרע אודות מי מן הנתבעים. הנתבעים
בחרו לצטט מתוך הידיעה, באופן חלקי ומגמתי, על-מנת לנסות וליצור את הרושם שבלשון
הרע עסקינן. לחילופין, המדובר בדבר של מה בכך, אשר בנסיבות דומות אדם בר-דעת
ובעל מזג רגיל לא היה בא בתלונה לגביו.
ב.
הידיעה
שפורסמה היתה נכונה, מדויקת ומאוזנת והציגה את מצב הדברים לאשורו.
ג.
בפרסום היה
עניין ציבורי.
ד.
היחסים בין
התובע לבין באי אתר מחלקה ראשונה הטילו עליו חובה חוקית, מוסרית או חברתית לעשות
את הפרסום.
ה.
הפרסום, או
חלקו הארי, אשר הופרד בבירור מן החלק העובדתי, היה הבעת דעה על המתרחש באתר
רוטר.
ו.
הפרסום היה
בקורת על פעולה, שנעשתה באתר רוטר ו/או על אופיים, עברם, מעשיהם או דעותיהם של
הנתבעים, או של מי מהם, אשר נתגלו מאותה הפעולה.
ז.
בהקימם את הפורום
ובאפשרם לגולשים אנונימיים לפרסם כרצונם במסגרת אתר רוטר, חשפו עצמם הנתבעים
מרצונם לפרסומי ידיעות כדוגמת הידיעה, עליה הם מלינים עתה.
3.
התובע מכחיש
את הנטען בסעיפים 2.4-2.5 לכתב-התשובה שכנגד, למעט את הטענה, שלפיה התובע פרסם
באתר האינטרנט שלו ידיעה, אשר ציטוטים מתוכה הובאו בסעיפים דלעיל, והוא יוסיף
ויטען כדלקמן:
א.
לא היה כל
פסול בפרסום הידיעה דלעיל, ולא נכללה בה לשון הרע אודות מי מן הנתבעים. הנתבעים
בחרו לצטט מתוך הידיעה, באופן חלקי ומגמתי, על-מנת לנסות וליצור את הרושם שבלשון
הרע עסקינן. לחילופין, המדובר בדבר של מה בכך, אשר בנסיבות דומות אדם בר-דעת
ובעל מזג רגיל לא היה בא בתלונה לגביו.
ב.
הידיעה
שפורסמה היתה נכונה, מדויקת ומאוזנת והציגה את מצב הדברים לאשורו.
ג.
בפרסום היה
עניין ציבורי.
ד.
היחסים בין
התובע לבין באי אתר מחלקה ראשונה הטילו עליו חובה חוקית, מוסרית או חברתית לעשות
את הפרסום.
ה.
הפרסום, או
חלקו הארי, אשר הופרד בבירור מן החלק העובדתי, היה הבעת דעה על המתרחש באתר
רוטר.
ו.
הפרסום היה
בקורת על פעולה, שנעשתה באתר רוטר ו/או על אופיים, עברם, מעשיהם או דעותיהם של
הנתבעים, או של מי מהם, אשר נתגלו מאותה הפעולה.
ז.
בהקימם את
הפורום ובאפשרם לגולשים אנונימיים לפרסם כרצונם במסגרת אתר רוטר, חשפו עצמם
הנתבעים מרצונם לפרסומי ידיעות כדוגמת הידיעה, עליה הם מלינים עתה.
4.
התובע מכחיש
את הנטען בסעיף 2.6 לכתב-התשובה שכנגד, למעט את הטענה, שלפיה התובע פרסם באתר
האינטרנט שלו ידיעה, אשר ציטוטים מתוכה הובאו בסעיפים דלעיל, והוא יוסיף ויטען
כדלקמן:
א.
לא היה כל
פסול בפרסום הידיעה דלעיל, ולא נכללה בה לשון הרע אודות מי מן הנתבעים. הנתבעים
בחרו לצטט מתוך הידיעה, באופן חלקי ומגמתי, על-מנת לנסות וליצור את הרושם שבלשון
הרע עסקינן. לחילופין, המדובר בדבר של מה בכך, אשר בנסיבות דומות אדם בר-דעת
ובעל מזג רגיל לא היה בא בתלונה לגביו.
ב.
הידיעה
שפורסמה היתה נכונה, מדויקת ומאוזנת והציגה את מצב הדברים לאשורו.
ג.
בפרסום היה
עניין ציבורי.
ד.
היחסים בין
התובע לבין באי אתר מחלקה ראשונה הטילו עליו חובה חוקית, מוסרית או חברתית לעשות
את הפרסום.
ה.
הפרסום, או
חלקו הארי, אשר הופרד בבירור מן החלק העובדתי, היה הבעת דעה על המתרחש באתר
רוטר.
ו.
הפרסום היה
בקורת על פעולה, שנעשתה באתר רוטר ו/או על אופיים, עברם, מעשיהם או דעותיהם של
הנתבעים, או של מי מהם, אשר נתגלו מאותה הפעולה.
ז.
בהקימם את
הפורום ובאפשרם לגולשים אנונימיים לפרסם כרצונם במסגרת אתר רוטר, חשפו עצמם
הנתבעים מרצונם לפרסומי ידיעות כדוגמת הידיעה, עליה הם מלינים עתה.
5.
התובע מכחיש
את הנטען בסעיף 2.7 לכתב-התשובה שכנגד, למעט את הטענה, שלפיה התובע פרסם באתר
האינטרנט שלו ידיעה, אשר ציטוטים מתוכה הובאו בסעיפים דלעיל, והוא יוסיף ויטען
כדלקמן:
א.
לא היה כל
פסול בפרסום הידיעה דלעיל, ולא נכללה בה לשון הרע אודות מי מן הנתבעים. הנתבעים
בחרו לצטט מתוך הידיעה, באופן חלקי ומגמתי, על-מנת לנסות וליצור את הרושם שבלשון
הרע עסקינן. לחילופין, המדובר בדבר של מה בכך, אשר בנסיבות דומות אדם בר-דעת
ובעל מזג רגיל לא היה בא בתלונה לגביו.
ב.
הידיעה
שפורסמה היתה נכונה, מדויקת ומאוזנת והציגה את מצב הדברים לאשורו.
ג.
בפרסום היה
עניין ציבורי.
ד.
היחסים בין
התובע לבין באי אתר מחלקה ראשונה הטילו עליו חובה חוקית, מוסרית או חברתית לעשות
את הפרסום.
ה.
הפרסום, או
חלקו הארי, אשר הופרד בבירור מן החלק העובדתי, היה הבעת דעה על המתרחש באתר
רוטר.
ו.
הפרסום היה
בקורת על פעולה, שנעשתה באתר רוטר ו/או על אופיים, עברם, מעשיהם או דעותיהם של
הנתבעים, או של מי מהם, אשר נתגלו מאותה הפעולה.
ז.
התובע כופר
בטענה, שלפיה הוא ביצע כלפי מאן דהוא עוולה של "תיאור כוזב".
6.
התובע מכחיש
את הנטען בסעיף 2.8 לכתב-התשובה שכנגד, למעט את הטענה, שלפיה התובע פרסם באתר
האינטרנט שלו ידיעה, אשר ציטוטים מתוכה הובאו בסעיפים דלעיל, והוא יוסיף ויטען
כדלקמן:
א.
לא היה כל
פסול בפרסום הידיעה דלעיל, ולא נכללה בה לשון הרע אודות מי מן הנתבעים. הנתבעים
בחרו לצטט מתוך הידיעה, באופן חלקי ומגמתי, על-מנת לנסות וליצור את הרושם שבלשון
הרע עסקינן. לחילופין, המדובר בדבר של מה בכך, אשר בנסיבות דומות אדם בר-דעת
ובעל מזג רגיל לא היה בא בתלונה לגביו.
ב.
הידיעה
שפורסמה היתה נכונה, מדויקת ומאוזנת והציגה את מצב הדברים לאשורו.
ג.
בפרסום היה
עניין ציבורי.
ד.
היחסים בין
התובע לבין באי אתר מחלקה ראשונה הטילו עליו חובה חוקית, מוסרית או חברתית לעשות
את הפרסום.
ה.
הפרסום, או
חלקו הארי, אשר הופרד בבירור מן החלק העובדתי, היה הבעת דעה על המתרחש באתר
רוטר.
ו.
הפרסום היה
בקורת על פעולה, שנעשתה באתר רוטר ו/או על אופיים, עברם, מעשיהם או דעותיהם של
הנתבעים, או של מי מהם, אשר נתגלו מאותה הפעולה.
ז.
בהקימם את
הפורום ובאפשרם לגולשים אנונימיים לפרסם כרצונם במסגרת אתר רוטר, חשפו עצמם
הנתבעים מרצונם לפרסומי ידיעות כדוגמת הידיעה, עליה הם מלינים עתה.
7.
התובע מכחיש
את הנטען בסעיף 2.9 לכתב-התשובה שכנגד, למעט את הטענה, שלפיה התובע פרסם באתר
האינטרנט שלו ידיעה, אשר ציטוטים מתוכה הובאו בסעיפים דלעיל, והוא יוסיף ויטען
כדלקמן:
א.
לא היה כל פסול
בפרסום הידיעה דלעיל, ולא נכללה בה לשון הרע אודות מי מן הנתבעים. הנתבעים בחרו
לצטט מתוך הידיעה, באופן חלקי ומגמתי, על-מנת לנסות וליצור את הרושם שבלשון הרע
עסקינן. לחילופין, המדובר בדבר של מה בכך, אשר בנסיבות דומות אדם בר-דעת ובעל
מזג רגיל לא היה בא בתלונה לגביו.
ב.
הידיעה
שפורסמה היתה נכונה, מדויקת ומאוזנת והציגה את מצב הדברים לאשורו.
ג.
בפרסום היה
עניין ציבורי.
ד.
היחסים בין
התובע לבין באי אתר מחלקה ראשונה הטילו עליו חובה חוקית, מוסרית או חברתית לעשות
את הפרסום.
ה.
הפרסום, או
חלקו הארי, אשר הופרד בבירור מן החלק העובדתי, היה הבעת דעה על המתרחש באתר
רוטר.
ו.
הפרסום היה
בקורת על פעולה, שנעשתה באתר רוטר ו/או על אופיים, עברם, מעשיהם או דעותיהם של
הנתבעים, או של מי מהם, אשר נתגלו מאותה הפעולה.
ז.
בהקימם את
הפורום ובאפשרם לגולשים אנונימיים לפרסם כרצונם במסגרת אתר רוטר, חשפו עצמם
הנתבעים מרצונם לפרסומי ידיעות כדוגמת הידיעה, עליה הם מלינים עתה.
8.
התובע מכחיש
את הנטען בסעיף 2.10 לכתב-התשובה שכנגד, למעט את הטענה, שלפיה התובע פרסם באתר
האינטרנט שלו ידיעה, אשר ציטוטים מתוכה הובאו בסעיפים דלעיל, והוא יוסיף ויטען
כדלקמן:
א.
לא היה כל פסול
בפרסום הידיעה דלעיל. הנתבעים מבקשים ליטול מילים בודדות מן הידיעה, להוציאן
בהקשרן הכולל, ולנסות להכניס לידיעה את שאין בה.
ב.
הידיעה
שפורסמה היתה נכונה, מדויקת ומאוזנת והציגה את מצב הדברים לאשורו.
ג.
בפרסום היה
עניין ציבורי.
ד.
היחסים בין
התובע לבין באי אתר מחלקה ראשונה הטילו עליו חובה חוקית, מוסרית או חברתית לעשות
את הפרסום.
ה.
הפרסום, או
חלקו הארי, אשר הופרד בבירור מן החלק העובדתי, היה הבעת דעה על המתרחש באתר
רוטר.
ו.
הפרסום היה
בקורת על פעולה, שנעשתה באתר רוטר ו/או על אופיים, עברם, מעשיהם או דעותיהם של
הנתבעים, או של מי מהם, אשר נתגלו מאותה הפעולה.
ז.
בהתנהלותם
המתוארת בידיעה לעיל, חשפו עצמם הנתבעים מרצונם לפרסומי ידיעות כדוגמת הידיעה,
עליה הם מלינים עתה.
9.
התובע מכחיש
את הטענות העובדתיות, הנכללות בסעיף 3 לכתב התביעה שכנגד, על כל חלקיו, וכופר
ב"מסקנות" המשפטיות, העולות הימנו. בין היתר, ובלי לפגוע בכלליות
האמור, יטען התובע כדלהלן:
א.
שלא כנטען,
התובע מעולם לא שם לו למטרה לפגוע במי מן הנתבעים.
ב.
לאף אחד מן
הנתבעים לא נגרם נזק כלשהו מן הדברים, שצוטטו בכתב-התביעה שכנגד.
ג.
ככל שלמי מן
הנתבעים נגרמה בושה, הרי שהם עצמם גרמו לה ואין להם להלין על התובע בנוגע לכך.
ד.
ככל
שהפרסומים, שפרסם התובע באתר מחלקה ראשונה, לרבות אלה המצוטטים בכתב-התביעה
שכנגד, נעשו בתום-לב מוחלט.
ה.
פרסום הדברים,
המצוטטים בכתב-התביעה שכנגד, לא חרג מתחום הסביר בנסיבות העניין.
ו.
התובע היה
משוכנע באמיתות הדברים, שפורסמו על-ידו.
ז.
הנתבעים, או
מי מהם, לא נהנו משם טוב טרם פרסום הדברים, שצוטטו בכתב-התביעה שכנגד. למרות
התואר המכובד, אשר הנתבע מס' 1 מתהדר בו, הרי אופיו, עברו, מעשיו ודעותיו
הפגומים של הנתבע מס' 1 אינם הולמים תואר זה.
10.
כל הטענות
בכתב-תשובה שכנגד זה נטענות במצטבר או לחילופין, לפי הקשר הדברים.
11.
התובע אינו
מקבל על עצמו את נטל הבאת הראיות על אימת שנטל זה אינו מוטל עליו על-פי הדין,
ואין לפרש טענה מן הטענות דלעיל כויתור מצד התובע על דיני הראיות, כולם או
מקצתם.
12.
בית-המשפט
הנכבד יתבקש לדחות את התביעה-שכנגד ולחייב את הנתבעים בהוצאות התביעה-שכנגד,
לרבות שכר-טרחת עורך-דין ומע"מ כדין.
אמיר טיטונוביץ, עו"ד
בא-כוח
התובע
|
