דף ראשי | שלח מכתב

מדוע משטרת ישראל תופסת מחשבים עם צווים מזוייפים? 21/02/2006 | משטרת הזבל של ישראל | משה הלוי halemo ביום 6 פברואר 2006 פרסם עיתון ידיעות אחרונות תמונה שבה נראה המפקד הכללי של משטרת ישראל, משה קראדי, עם דגל נאצי מאחוריו. בכתבה נכתב שמשה הלוי העלה את התמונה לאתר רוטר נט. התמונה נמחקה מיידית. באותו יום נחקר הלוי במשטרה עכו בגין חשד לאיומים. הלוי שיתף פעולה וענה לכל שאלות החוקר. למרות זאת, המשטרה לא מרוצה, ורוצה לתפוס את המחשב של הלוי. עם צו מזוייף, כמובן. פעם, לפני מספר שנים, ביום 13 מרץ 2001, הופיעו בביתי ארבעה שוטרים על אזרחי, כולם ממפלג עבירות מחשב: פקד אוהד גניס, פקד אייל פטרבורג, מפקח מאיר חיון ורס"ר ירון בן צבי. הללו החזיקו בידם צו חיפוש החתום לכאורה בידי שופט בית משפט שלום בתל אביב, המתיר להם לתפוס כל חפץ וכל מסמך המגלם חומר מחשב. לא מדובר חלילה בחדירה לחומר מחשב האסור על פי חוק המחשבים, אלא בפרסום הודעה בפורום "רוטר נט", המתייחס לשופטת דורית בייניש ולעיתונאי יואב יצחק, פרסום שנעשה ביום 11 מרץ 2001. בעזרת צו חיפוש ותפיסה זה שמספרו (בש) 1017/01 מבית משפט השלום בתל אביב (ראו תמונה של הצו בצד ימין), השוטרים החרימו לי שני מחשבים, דיסקים, יומנים ומחברות. לאחר מכן, התלוויתי לחקירה במפלג עבירות מחשב ביחידה הצפונית במשטרת זבולון (קרית חיים, חיפה). המחשבים הוחזרו לי רק לאחר שמונה ימים. את הדיסק הקשיח המקורי של המחשב, לא החזירו לי. נאלצתי להביא דיסק חדש על מנת לקבל העתק מהדיסק המקורי שלי. רק לאחר כשנתיים, שהתיק נסגר מחוסר עניין לציבור, קיבלתי את הדיסק המקורי בחזרה. באותה תקופה של שנתיים אחרי, גיליתי לתדהמתי כי מדובר בצו חיפוש ותפיסה מזוייף! איך? ובכן, באתר האינטרנט של בתי המשפט ניתן לראות את רשימת מספרי הבקשות שהוגשו לבית משפט כלשהו. אתר האינטרנט של בתי המשפט לחיפוש תיקים http://info1.court.gov.il/public צו החיפוש המזוייף של מפלג עבירות מחשב שהוצא ביום 12 מרץ 2001, נושא את המספר בש 1017/01. מספר כזה לא קיים כלל ברשימת הצווים מיום 12 מרץ 2001 של בית המשפט השלום בתל אביב. תמונה של רשימת התיקים מיום 12 מרץ 2001, כאן court12032001.gif זה מסביר מדוע אין שם של שופט על צו החיפוש והתפיסה. כמובן שעם צו מפוברק כזה לא היו מעיזים להגיש כתב אישום נגדי על העלבת עובד ציבור (את השופטת בייניש), אבל את הנזק ואת החומר מהדיסק, הם כבר העתיקו, למדו ושיננו. כנראה שזאת בעצם היתה המטרה, ולאו דווקא לחקור על העלבת עובד ציבור. לא עשיתי כלום עם העניין הזה. צו חיפוש מזויף ומפוברק הוא חמור, אבל כשהמשטרה עושה זאת, אפילו בתי המשפט לא מייחסים לזה חומרה ייתרה. שוטרים ידועים כשקרנים, זייפנים ורמאים, והכל כמובן בשם החקירה ובשם שיטות החקירה "המתוחכמות". חשבתי שאני לא אתקל בזה שוב, אבל מתברר שטעיתי. מפלג עבירות מחשב של היום, רוצה ממני את המחשב. למה? שוב בגלל חשד לעבירה של העלבת עובד ציבור.איזה תירוץ נפלא להיטפל למחשב של אזרח שכבר נחקר על כך. מפלג עבירות מחשב מחפש את זה שהעליב את קראדי כאמור, ביום 6 פברואר 2006 פרסם עיתון ידיעות אחרונות וכתבו דודי גולדמן, ידיעה על כך שבאתרי "הימין הקיצוני" מתפרסמים דברי נאצה נגד צה"ל והמשטרה, ואפילו אחד הגולשים בשם משה הלוי, "פעיל ימין מעכו", העלה לפורום תמונה בה נראה מפכ"ל המשטרה, משה קראדי, כאשר דגל נאצי מאחוריו. העתק הידיעה והתמונה שצונזרה, כאן http://halemo.net/satiroom/images9/karadi01.html התמונה שהועלתה בפורום רוטר נט, צונזרה כמעט מיידית על ידי מנהל הפורום, ניצן אור. התמונה לא הועלתה שוב לפורום. בדיוק כמו בעיתון: עורך מצנזר את הכותבים שלו, ואלה לא מתרעמים על כך וממשיכים לדרכם. מכיוון שגם שוטרים יודעים לקרוא עיתונים, ובייחוד עיתונים בשפה קלה כמו ידיעות אחרונות, הללו נדהמו כשראו את עיתון ידיעות אחרונות מפרסם ידיעה עם תמונת הפוטושופ של קראדי. כותב שורות אלה הסתובב באותו יום בעיר עכו, מקום מגוריו. כבר במפגש הראשון שלי עם שוטרים, הללו עיכבו אותי לחקירה והביאו אותי לתחנת המשטרה בעכו. בתחנת המשטרה הוגשה תלונה רשמית על ידי אחד השוטרים, ומיד לאחר מכן הועלתו לקומת מחלקת החקירות. נחקרתי בפני החוקר מאיר לוי. עניתי לכל השאלות. שיתפתי פעולה. חתמתי על טופס הודעת חשוד, נתתי טביעת אצבע ושוחררתי לי לדרכי שמח וטוב לב. אך אוי ואבוי!!! חומר החקירה הגיע למפלג ההונאה של משטרת ישראל בראשותה של הגברת מירי גולן. זאת לא שבעה נחת מהודעת החשוד. בעצה אחת עם עצמה היא החליטה שצריך לתפוס את המחשב של הגרפיקאי או העיתונאי שהעלה את תמונת הפוטומונטג' של קראדי לרשת האינטרנט. כמו שבמפלג עבירות מחשב יודעים לעשות הכי טוב, זה לפברק צו חיפוש ותפיסה למחשב של חשוד, אם פברוק עצמאי או בעזרתו של כב' השופט בלאנקו מבית המשפט השלום ולהתראות בתל אביב. צריך להבין: ברגע ששוטרים מגיעים לביתו של חשוד עם צו, ספק אמיתי, ספק מזויף, לחשוד לא נותרת הרבה ברירה אלא למסור את המחשב שלו לגדוד השוטרים התחמנים שפקד את ביתו. ההתמודדות עם שאלת חוקיותו של הצו תיבחן מספר ימים לאחר מכן, אחרי שעברייני הצווארון הכחול כבר ימצצו את המידע מהמחשב התפוס. דיסקופיליה: זאת מחלה של שוטרים במפלג עבירות מחשב שנהנים לחטט בחומר המחשב של אנשים אחרים. איתרע מזלי, וצוות החיפוש והתפיסה של מפלג עבירות מחשב של משטרת ישראל, הגיע אליי הביתה באותו שבוע סוער, ולא הייתי בבית. אתם בטח יודעים... אני לא תמיד בבית. אני גם לא בטוח שיש לי בית שאני יכול להיות בו. הזמנה בדואר אלקטרוני להגיע לחקירה בצר להם לחוקרי מפלג עבירות מחשב, כשהבינו שהחשוד הפך לוירטואלי, הם החליטו לנסות מזלם באמצעות האינטרנט. או יותר נכון, באמצעות הדואר האלקטרוני. ביום 20 פברואר 2006 בשעות הצהריים, אני מקבל לתיבת הדואר שלי את המכתב הבא: [ציטוט] משה הלוי בוקר טוב מן הסתם ידוע לך שחיפשנו אותך בביתך וגם ידוע לך על מה ,אתה בחור חכם סה"כ אנא צור עימי קשר ותגיע אלינו לחקירה רזיאל 9 בת ים מפלג עבירות מחשב צוות קובי 03-5555247 בברכה קובי פורלייטר פקד , ר ' צוות חקירה [סוף ציטוט] הופתעתי. לא ידעתי האם זאת מתיחה או הזמנה אמיתית. השם של החוקר היה מוכר לי. החלטתי להחזיר תשובה בזו הלשון: [ציטוט] שלום קובי, לא ידוע לי שחיפשו אותי בביתי. אתה מחדש לי. אני גם לא יודע האם אתה שוטר או סתם מתחזה, למרות שהשם שלך די מוכר לי מפסקי דין ומהחלטות של בתי משפט. אם המדובר בפרשת קראדי וצלב הקרס, או פרשת השוטר אייל דניאל, אז על שניהם נחקרתי ומסרתי גירסה במשטרת עכו ביום 06/02/2006. יכול להיות שאתם סתם מנסים להציק לי? או גרוע מכך, לקחת לי את המחשב כדי לחטט בו? פעם שעברה שעשיתם זאת, תפסתם את המחשב בלי צו, אלא עם צו מפוברק. [סוף ציטוט] בהמשך היום, החלטתי גם להתקשר בטלפון למפלג עבירות מחשב ולמספר הטלפון שמסר לי פקד קובי. החל משעה 14:00 בצהריים, ועד לשעה 18:00 לערך, עשיתי יותר מ 20 שיחות למפלג. אף אחד לא ענה. גם לא למספרי טלפונים אחרים שהיו ברשותי. כשכבר ענו שם לטלפון, זה לא היה לי, אלא למישהו אחר, ואז הקו היה תפוס. מכיוון שנושא של תפיסת מחשבים הוא נושא שמאוד מעיק עליי, ואני לא מסוגל לישון בלילה אם מישהו אחר מחטט לי במחשב (ועוד עם צו מזוייף), החלטתי בשעות הערב להרים טלפון לחוקר קובי, ששלח לי את האימייל. בשעה 21:40 צילצלתי אליו הביתה לאחר שהשגתי את מספר הטלפון שלו. אישה ענתה, כנראה רעייתו. ביקשתי את קובי. קובי היה קצת מופתע לשמוע את שמי. היתה שיחה של קצת יותר מ 7 דקות. שיחה שבה נשמעו דברים מפתיעים. כן... אפילו חצי הודאה בשימוש בצווים מזוייפים. ואפילו בקשה להגיע עם הדיסק עצמו לחקירה. תארו לכם מה זה להיסחב עם דיסק קשיח בתחבורה הציבורית? לא נעים... את השיחה הקלטתי ותמללתי. אתם, קוראים יקרים, מוזמנים להקשיב איך תופסים מחשבים של חשודים במדינת ישראל של שנת 2006: את הצו חיפוש לא מוכנים להציג לחשוד, הדיסק הקשיח הוא של אמא שלהם, והאזרח הוא נטול זכות התנגדות. הכל בשם החקירה בגין העלבת עובד ציבור, שבה החשוד כבר נחקר, מסר הודעה, חתם והלך לדרכו. תמליל השיחה ביני לבין החוקר קובי פורלייטר, כאן session_20060220_2140.htm תמלילי השיחה כולל קישור להקלטה (7 מגה בייט). קישור ישיר להקלטה, כאן session_20060220_2140.mp3 עדכון 24/02/2006: המשך הסיפור, כאן pr20060225.html

מפכ"ל המשטרה רנ"צ משה קראדי ראש יחא"ה תנ"צ מירי גולן ראש צוות חקירה במפלג עבירות מחשב פקד קובי פורלייטר וזה צו חיפוש מזויף שפברק מפלג עבירות מחשב בשנת 2001 (לחץ על התמונה להגדלה) (לחץ כאן לקובץ PDF)