בית משפט המחוזי ת.א. 2338/04

בתל אביב

בעניין: 1. עזבון המנוח בנימין אברהם ז"ל

2. חיים אברהם, ת.ז. 042573444

3. עדנה אברהם, ת.ז. 050351329

ע"י ב"כ עוה"ד חיים כהן ו/או כרמי בוסתנאי
ו/או מיכל קרסוצקי ו/או טליה יפרח ו/או צפנת שובל
ו/או מריצה דוידוף ו/או נילי שטיירמן ו/ואו שרית משה
מרחוב ריב"ל 4 תל-אביב, 67778
טל: 5374411 – 03 ; פקס: 5370084 – 03

- נ ג ד -

1. רמי יצהר, ת.ז. 006524631
מרחוב מעוז חיים 14
ראשון לציון 75288

2. אטרקציה - חברה לתקשורת המונים בע"מ
עיתון אינטרנט "עניין מרכזי
ח.פ. 51-185711-2
רחוב לישנסקי 10
ראשון לציון 75650

3. אינטרנט גולד קווי זהב בע"מ
ח.פ. 52-004426-4
מרחוב דב פרידמן 2
רמת גן 52503

מהות התביעה: לשון הרע , נזיקית וכספית

סכום התביעה: 3,000,000 ש"ח

כ ת ב ת ב י ע ה

פתח דבר

תביעה זו מוגשת בשמו של החייל החטוף, הי"ד, בנימין (בני) אברהם ז"ל ובשם כל משפחת אברהם השכולה ועניינה כנגד פרסום דברי לשון הרע, זדון, הסתה ושקר מוחלט, בגנות החיילים החטופים ז"ל בכלל, ובגנות מפקד הכח - בני אברהם ז"ל בפרט, שנעשתה בסמוך למועד חטיפתם בגזרת הר דב, בתאריך ח' תשרי התשס"א, 7 באוקטובר 2000.

ימים ספורים לאחר מועד החטיפה פרסמו הנתבעים באתר האינטרנט "עניין מרכזי", דברי שקר מוחלטים, אשר גרמו לתסיסה והסתה בקרב הציבור, ואשר אין ולא היה להם כל בסיס ו/או אחיזה במציאות, וזאת ללא כל בדיקה מוקדמת לעניין אמיתות תוכנם, תוך חזרה על דברים אלו אף בכלי התקשורת השונים, קבל עם ועדה.
הנתבעים החלו להפיץ באתר האינטרנט "עניין מרכזי" שמועות בהם טענו כי קיים חשד בצה"ל כי החיילים החטופים נמצאו במקום ללא אישורים וכי עסקו עובר לחטיפתם בפעילות פלילית של סחר בלתי חוקי בסמים, והברחתם מלבנון לשטח ישראל. ויובהר כי החייל החטוף, בני אברהם ז"ל, בנם של התובעים פיקד על הכח שיצא ביום החטיפה אל עבר גזרת הר דב.

פרסומים אלו נעשו על דעתם של הנתבעים וללא כל חקירה ו/או בדיקה מוקדמת לעניין אמיתות תוכנם. ויודגש כי נכון למועד פרסום "פרשה" זו לא בוצעה ו/או התנהלה כל חקירה צבאית ו/או משטרתית בעניין פרסומים אלו, כנטען על ידי הנתבעים.

לאחר פרסום זה אשר עורר בארץ סערה ציבורית קשה, יצאה הודעה רשמית מאת דובר צה"ל המתנגדת באופן נחרץ לאמור בפרסומים אלו, תוך ציון כי על פי כל הבדיקות והתחקירים אשר בוצעו ביחס לאירוע החטיפה, אין בידיהם ממצא, ולו הקטן ביותר, אשר יעיד על תוכן האמור בפרסום זדוני זה.

עם זאת, המשיכו הנתבעים בשרירות לב ובאטימות מדהימה לעמוד מאחורי תוכן כתבתם הנבזית, תוך שמגנים בכלי התקשורת את ההכחשות הגורפות של דובר צה"ל בעניין הנדון.

במעשיהם הסיתו הנתבעים את דעת הקהל הציבורית כנגד החטופים ומשפחותיהם, תוך ביזוי שמם, טפילת האשמות, הכפשתם, הצגתם ללעג וגרימה ביודעין לירידת ערך חייהם בעיני כל המדינה כולה, אשר כידוע בזה למעשים נאלחים אלו, אשר נטענו כנגדם.

בכך במילים - התירו הנתבעים את דמם של החיילים והקשו באופן אקוטי על כל מהלך חקירת החטיפה ונסיבותיה, הסיטו את המערכת הצבאית להתעסק בעניינים שוליים מבחינת בחינת העיקר והמהות בנושא חטיפה זו; והסיתו את דעת הקהל הציבורית כנגד החיילים החטופים ופועלם במסגרת השירות הצבאי.

כל מטרת פרסום פרשה חמורה זו היתה אך כדי ליצור רעש והד תקשורתי, לצורך מטרותיהם הפרטיות של הנתבעים והאדרת שמם.

מעשים אלו נעשו תוך רמיסת שמם הטוב של החיילים ז"ל ברגל גסה, הכפשת שמם במזיד וגרימת נזק אדיר וכאב לב נורא למשפחותיהם אשר נאלצו, בנוסף למאבק שבו עסקו בנסיון לברר מה עלה בגורל ילדיהם, אף לעסוק בניקוי שמם הטוב מדברי הלעז שהוטחו בהם ללא רחם ולהגן על שמם הטוב בפני כלל ציבור ישראל.

במעשים אלו עברו הנתבעים באופן בוטה הן על חוק איסור לשון הרע התשכ"ה - 1965 והן על חובותיהם כעיתונאים לנאמנות בפרסום בהתאם לתקנון האתיקה המקצועית של מועצת העיתונות בישראל מיום 16.5.96.
התובעים, חרב עליהם עולמם באסון הגודל שפקד אותם באיבוד בנם היחיד, שבו תלו את כל תקוותיהם. הדרך שבה בנם אבד הינה דרך קשה מנשוא והקושי הגדול והסבל שעברה המשפחה במשך כשלוש שנים היה תוצאה של רוע לב ואכזריות של החוטפים, וכל אלו שסייעו להם בדרך זו או אחרת .
למרבה הצער, גם אנשים רעי לב ו/או תאבי בצע כנתבעים, אשר שמו לנגד עיניהם את אינטרס הכלכלי והתקשורתי שלהם לפני האחריות וההתחשבות אשר היתה צריכה להיות במקרה כה חמור, טרגי וקשה. התובעים החליטו כי הם יפעלו למצות את הדין כנגד כל המעוולים, בהתאם למעשיהם, שכן חיי התובעים נהרסו כליל והדרך למצות את הדין נועדה להוות מסר ואולי למנוע בעתיד התנהגות כה אכזרית וחסרת אחריות של העוסקים במלאכה החשובה של התקשורת .

בימים אלה, אצל אנשים מסויימים השיקול הכלכלי הוא שיקול שגובר על שיקולים וערכים אחרים עליהם מושתת מדינת ישראל, והסנקציה היחידה שמשפיעה על אנשים כדוגמת הנתבעים הינה הפגיעה הכלכלית. על כן קיימת חשיבות לכך שהתוצאות של תביעה זו לכשיוכחו, תהינה בעלת משמעות כלכלית משמעותית כנגד הנתבעים, וזאת בנוסף לצורך לפצות גם בסכומים גבוהים את התובעים עצמם, כמפורט בפירוט הנזקים שבגוף תביעה זו.

נזקיהם הישירים והעקיפים של התובעים הינם חמורים במהותם והם בעלי ערך כספי גבוה מאוד. עם זאת מעמידים התובעים את תביעתם על סך של
3,000,000 ש"ח.

זהות הצדדים

1. התובעים 2-3 הינם הוריו ויורשיו של החייל החטוף הי"ד, בנימין (בני) אברהם ז"ל (התובע 1), אשר נחטף ונשבה על ידי כוחות החיזבאללה בתאריך 7.10.2000, נפל ביום 1.11.2001, והובא לקבורת עולמים לאחר 1210 יום בשבי, ב- 29 לחודש ינואר 2004 .
העתק צו הירושה - מצורף ומסומן כנספח "1" לכתב תביעה זה.

2. הנתבע 1 (להלן: "הנתבע"), הינו העורך וכותב אתר האינטרנט "עניין מרכזי" - בעל שם המתחם: www.news-isral.net (להלן: "האתר"); ובעל 99% ממניות נתבעת 2.

3. הנתבעת 2 היא הבעלים ו/או המוציאה לאור ו/או האחראית לקיומו של האתר.
העתק דו"ח רשם החברות ושאילתא משרד הפנים - מצורף ומסומן כנספח "2 א – 2ב" לכתב תביעה זה.

4. הנתבעת 3 חברה ציבורית אשר מניותיה נסחרות בבורסת נסד"ק. החברה עוסקת, בעצמה ובאמצעות חברות בנות, באספקת שירותי קישור לרשת האינטרנט עפ"י רשיון מיוחד שהוענק לה ע"י משרד התקשורת, וכן באספקת שירותים ומוצרים נלווים נוספים בתחום האינטרנט, כגון שירותי אירוח אתרים.
הנתבעת 3 הינה ספק שירותי האינטרנט המעניק שירותים לדומיין לנתבעת 2 ו/או המוציאה לאור ו/או האחראית לקיומו של שם המתחם - אתר האינטרנט "עניין מרכזי".
העתק דו"ח בענין הקשר בין הנתבעת 2 לנתבעת 3, כפי שהוצא מתוכנת SmartWhois - מצורף ומסומן כנספח "3" לכתב תביעה זה.
העתק דו"ח רשם החברות בעניין הנתבעת 3 - מצורף ומסומן כנספח "4" לכתב תביעה זה.

פירוט מעשי הדיבה וגל השמועות אשר נוצר בעקבותיהן

5. בתאריך 9.10.00 או בסמוך לכך, פורסמה באתר האינטרנט "עניין מרכזי" כתבה לפיה עולה חשד כי שלושת החיילים החטופים, סמ"ר בנימין אברהם, סמ"ר עומד סועאד וסמל עדי ביטון ז"ל, עסקו בסחר בסמים ובהברחתם בזמן שירותם הצבאי, עובר לחטיפתם על ידי אנשי החיזבאללה, וכי בכל מקרה הימצאותם במקום החטיפה נובעת ממחדל או מעשה לא חוקי שלהם.

6. פרסומים אלו נעשו על דעתם של הנתבעים וללא כל חקירה ו/או בדיקה מוקדמת לעניין אמיתות תוכנם. ויודגש כי נכון למועד פרסום "פרשה" זו לא בוצעה ו/או התנהלה כל חקירה צבאית ו/או משטרתית בעניין פרסומים אלו.

7. לאחר פרסום זה אשר עורר בארץ סערה ציבורית קשה, יצאה הודעה רשמית מאת דובר צה"ל המתנגדת באופן נחרץ לאמור בפרסומים אלו, תוך ציון כי על פי כל הבדיקות והתחקירים אשר בוצעו ביחס לארוע החטיפה, אין בידיהם ממצא, ולו הקטן ביותר, אשר יעיד על תוכן האמור בפרסום זדוני זה.

8. נוכח הפרסום הקשה בגנות החיילים, נאלצו התובעים המודאגים לפתוח במאבק עיקש בערוץ נוסף, לשמירה על כבוד בניהם ושמם הטוב. כמו כן, בשל הדאגה הרבה אשר קוננה בלב המשפחות לשלומם של ילדיהם, לא דאגו לשמור את העתק כתבת האינטרנט במקורית אשר פורסמה על ידי הנתבע באתר האינטרנט.
עם זאת, בתוכנית הרדיו "דוקומדיה" אשר שודרה ברשת ב', בתאריך 16.10.00, בהנחייתו של העיתונאי מתי גולן, ובהשתתפות דובר צה"ל והנתבע 1, צוטטו חלקים מכתבה זו, ואשר הנתבע אישר את תוכנם, כדלקמן:

" הכותרת: האם עסקו החיילים החטופים בהברחת סמים מלבנון.
למרות הרגישות הרבה של הנושא אין מנוס מהעלאת הסוגיה המטרידה הן את כוחות הבטחון והן את המשפחות.... בימים אלה מתנהלת חקירה המתבססת בעיקר על בדיקת מקורות מודיעיניים כדי לנסות לברר האם עסקו השלושה בפעולות הברחה משטח לבנון לישראל. יצויין כי בשלב זה אין שום הוכחה ממשית לכך. "

העתקי הודעת דובר צה"ל מיום 15.10.00 מצורפת ומסומנת כנספח "5 א - 5ב" לכתב תביעה זה.

9. החל מהכותרת מצטיירת לעיני ציבור קוראי הפרסום התמונה, לפיהם החיילים עסקו במהלך שירותם בפעילות פלילית של הברחת סמים מלבנון, לא פעלו על פי דין, הינם עבריינים ועל כן אין להם כעת על מי להלין, אלא על עצמם.

10. הפרסום השפיל, פגע, וביזה את החיילים ומשפחותיהם בעיני המערכת הצבאית וקהל הציבור האזרחי כולו. לא היה אדם אחד במדינת ישראל שלא הגיעו לאוזניו שמועות זדוניות ומכפישות אלו בגנות החיילים. לטענת התובעים, כתבה זו וההד התקשורתי שנילווה לה יצרה ועוררה בעיני הקורא הסביר והרגיל, יחס שלילי כלפי התובעים, יחס של ביזוי ובעיקר פגיעה בשמם הטוב ובמהלך הניסיונות להביא לפתירת תעלומת חטיפתם.

11. בעקבות כתבה שקרית זו החל גל שמועות להתרוצץ ברחבי האינטרנט, ומשם גלש לכל ערוצי התקשורת הנוספים, כרדיו וטלוויזיה. כך שבסופו של יום לא היה ולו אדם אחד ברחבי מדינת ישראל שלא שמע את השמועה הזדונית, ודברי הרשע פרי עטו של הנתבע.

12. כתבה זו לא רק שפגעה קשות במשפחות הכואבות, אלא אף השפיעה רבות על מאמצי החיפוש והמו"מ, והחדירה זעם ובלבול רב בקרב החיילים הקרביים האחרים, בפלוגת ההנדסה הקרבית ממנה יצא הכח הנחטף. תוכנית רדיו "הבוקר הזה" אשר שודרה ביום ראשון 15.10.00 שעה 07:50 בבוקר, בהנחיית העיתונאי אריה גולן, דיווחה על האווירה הקשה בגדוד ההנדסה הקרבית, ממנו יצאו שלושת החיילים החטופים, וזאת בעקבות הפרסומים הנלוזים אותם הפיצו הנתבעים:

" אריה גולן: חיילים בפלוגת ההנדסה הקרבית ששלושה מחייליה נחטפו על ידי החיזבאללה בהר דב , הביעו זעם רב על מה שהם מכנים שמועת זדוניות חסרות שחר שמופצות נגד החיילים שנחטפו ונגד חיילי הפלוגה בכלל.

(...)

כרמלה מנשה: האווירה בפלוגת ההנדסה קשה, התחושות שמלווות את חיילים קשות עוד יותר, בעיקר בשל הקושי להתמודד מול שמועות ופרסומים לא מדוייקים.
מפקד החטיבה נפגש בסוף השבוע עם החיילים והם התלוננו בין השאר הם אמרו לו, מפיצים שקרים, מעלילים שהחיילים החטופים הגיעו לגדר כדי לעשות עסקת סמים.

לדברים אין שחר, ומהתחקירים אין שום עדות לדברים האלה.

החיילים ביצעו את משימתם שבמהלכה הם נחטפו, אין לאף אחד זכות לבקר אותם ובפרט כאשר איש אינו יודע את הנסיבות האמיתיות לחטיפה. לא ברור אפילו מה מצבם של החיילים, בשלב זה השמועות הן מרושעות, זדוניות ושקריות, אומרים החיילים למפקד החטיבה.

(...) במהלך הדברים טענו החיילים במרירות, כי בניגוד למה שנאמר הרי גם החיילים שנחטפו וגם חיילים אחרים הגיעו לא פעם לאזור ממנו הם נחטפו. דובר צה"ל מסר בתגובה 'מפקד החטיבה נפגש עם חיילי פלוגת ההנדסה הקרבית לשיחה, בשיחה הזו התלוננו החיילים על כך שישנן שמועות שהחיילים נחטפו על ידי החיזבאללה והם היו בדרכם לעסקת סמים. מהתחקיר הראשוני אומר דובר צה"ל, אין שום עדות לכך! "

העתק תמלול הכתבה מיום ראשון, 15.10.04 מצורפת ומסומנת כנספח "6" לכתב תביעה זה.

13. בעקבות גל שמועות אלו, אשר חלשו לכל פינה, יצאה בתאריך 15.10.00 הודעה רשמית מטעם דובר צה"ל, תת אלוף רון כתרי (להלן: דו"צ), המגנה באופן חמור את השמועות הזדוניות אשר הועלו על ידי הנתבעים ומבקשת להבהיר כי הימצאותם של החיילים במקום היתה כדין, וכמו כן אין כל מקום להעלאת האשמות כי החיילים עסקו במקום בפעילות בלתי חוקית.
להלן הודעת דובר צה"ל כפי שפורסמה בכלי התקשורת :

" דובר צה"ל מבקש להבהיר כי:

מהתחקירים המבצעיים בפיקוד הצפון עולה, כי התבצעה פעילות מבצעית לאורך גדר המערכת לרבות המקום בו נמצא רכבם של החיילים החטופים.
מפקד הסיור היה רשאי להפעיל שיקול דעת ולהגיע לכל מקום על ציר המערכת בהתאם לצורך המבצעי.

באירוע זה לא ברור מדוע הסיור הגיע לאזור השער, זאת נוכל לדעת רק לאחר שובם של הבנים הביתה.

החיילים נשלחו למשימה מבצעית התחקירים טרם הסתיימו ואין זה נכון לעסוק בהטלת אשמה הקשורה להגעתם לנקודה בה אירעה החטיפה. "
העתק הודעת דובר צה"ל מיום 15.10.04 מצורפת ומסומנת כנספח "5" לכתב תביעה זה.

14. בהמשך להודעה זו בכלי התקשורת, התראיין דובר צה"ל בתוכנית הטלוויזיה "5 עם גדי סוקניק" מיום 15.10.00, המשודרת בערוץ 2, בשעה 17:00 בערב, והעמיד דברים על דיוקם, כי אין כל אמת בפרסום שהוצג באינטרנט, וכי לא היתה לחיילים אלו כל נגיעה לתוכן הפרסומים חסרי השחר אשר טפלו עליהם.
להלן קטע מתוכן הראיון עם דובר צה"ל כפי ששודר באותו היום :

" תא"ל כתרי: אני חוזר למה שאמרתי קודם, אנחנו רוצים לשלול עד כמה שהבדיקות שהעלנו שעשינו מעלות, לשלול כל אפשרות לשמועות המכוערות שמסתובבות במדינה בדבר היותם קשורים בעסקת סמים זו או אחרת, העניין נראה לנו מופרך, מזיק ונטול יסוד.

גדי סוקניק: נפלו בשבי במילוי תפקידם כראוי.

תא"ל כתרי : אכן.

גדי סוקניק: אני מודה לך מאד דובר צה"ל."

העתק הכתבה מיום ראשון, 15.10.04 מצורפת ומסומנת כנספח "7" לכתב תביעה זה.

15. בעקבות הודעת דובר צה"ל פורסמה למחרת בעיתון "מעריב" כתבה מיום 16.10.04 בעניין השמועות לגבי החיילים החטופים, כדלקמן:

" צה"ל מכחיש: החיילים שנחטפו - לא קשורים לעסקת סמים.

שלושת חיילי צה"ל, שנחטפו לפני שמונה ימים על ידי מחבלי החיזבאללה בגבול הצפון, לא נחטפו על רקע של עיסקת סמים שערכו כביכול לפני שנחטפו". כך ביקש להבהיר אתמול דובר צה"ל, שהגדיר את השמועות בדבר הסמים כ"מרושעות ונטולות כל יסוד".

בני משפחות שלושת החטופים הביעו זעם על השמועות שנפוצו בימים האחרונים, ובפיקוד הצפון התלבטו במשך כיצד להגיב. אולם, ביומיים האחרונים, לאחר שהתרבו השמועות בנושא, ולאחר שחלק מן הידיעות פורסמו באינטרנט, החליטו בצה"ל להגיב בצורה רשמית ולהפסיק את השמועות בנושא.

בהודעת דובר צה"ל נאמר (....). אתמול, לראשונה מאז החטיפה, הגיעו הורי החיילים החטופים למשרד הבטחון בתל - אביב לפגישה עם יעקב פרי, הממונה מטעם הממשלה על המו"מ לשחרור החיילים".

העתק הכתבה מיום 16.10.04 מצורפת ומסומנת כנספח "8" לכתב תביעה זה.

16. גל השמועות שהחל הנתבע להפיץ באתרו התגלגל ככדור שלג והופץ בכל הארץ כולה. שמועות אלו בעניין הקשר הנטען כנגד החיילים בביצוע עסקאות סמים הובאה לידיעת כל אדם ואדם בישראל על ידי כלי התקשורת: בין תחילתם שהופצה באינטרנט, בין אם ברדיו בטלוויזיה או בעיתונות המודפסת.

17. הנתבע הציג את החיילים בצורה מבזה, תוך שהתסיס את הציבור והביא לכעס גדול כי ייתכן וצה"ל 'ייאלץ' כביכול להקריב ממיטב בניו וחייליו עבור שחרור אנשים/חיילים תאבי בצע כסף ו/או עבריינים, כפי שתוארו החטופים במרומז על ידי הנתבע.

18. למרות כל ההכחשות אשר הובאו בכלי התקשורת, שניסו לתקן ולו במעט את הנזק הרב שגרם הנתבע בדבריו שלוחי הרסן. המשיך הנתבע במעשיו, ובחוצפתו הרבה טען כנגד הכחשה זו, המעיט וזילזל בערכה עד כי המאזין לו סבר מיידית כי צה"ל מנסה "לטייח" ו/או "להעלים עובדות" מהותיות מעיני הציבור כולו, וכי ייתכן ויש ממש בדבריו השקריים.

19. בתוכנית הרדיו "דוקומדיה" ברשת ב', אשר שודרה בתאריך 16.10.00 שעה 18:15, בהנחייתו של העיתונאי מתי גולן, בהשתתפות דובר צה"ל – תת אלוף רון כתרי ונתבע - העיתונאי רמי יצהר, חזר הנתבע שוב ושוב על טענותיו כי נסיבות החטיפה אינן כפי שמציג אותן צה"ל לעיני הציבור.
מפאת חשיבות תוכן הדברים יובא להלן תוכן הראיון עצמו במלואו כפי ששודר באותו היום, כדלקמן :

" מתי גולן: היום בעיתונות: "צה"ל מכחיש – החיילים שנחטפו לא קשורים לסמים". זה בעקבות ידיעות שהיו על כך בכמה אתרי אינטרנט, נכון?

דו"צ: אכן כן. רווחו שמועות בציבור וצוטטו באמצעי תקשורת שונים וגרמו לעוגמת נפש מאוד קשה למשפחות.

גולן: אולי היה כדאי להתעלם מזה? העובדה זה עכשיו פורסם כבר גם בעיתונים, ברדיו ובטלוויזיה, אולי הביאה את זה לידיעתם של הרבה אנשים, שקודם לכם לא שמעו על זה בכלל?

דו"צ: יכול להיות, אבל היות ונשמעה השמועה הזדונית הזו מצד אחד, נכון היה להביא את מיטב האינפורמציה שיש לנו מהצד השני – ויפסיק הדיבור.

גולן: אתה יודע שזה עדין מתפרסם, למרות ההכחשה?

דו"צ: עצוב לי, ההכחשה היא הכחשה רשמית. אני עומד מאחוריה, צה"ל עומד מאחוריה. עצוב לנו שכך הדבר.

גולן: ערב טוב לרמי יצהר, עורך עיתון אינטרנט מרכזי.

יצהר: ערב טוב לך, מתי.

גולן: אצלך זה מתפרסם.

יצהר: בהחלט, אנחנו היינו הראשונים שפרסמנו את הפרשה הזו.

גולן: אני לא בטוח שזו גאווה כל כך גדולה.....

יצהר: איש לא מתגאה ואלו עובדות ואני מציע, אם מדברים בעובדות, לתא"ל כתרי, להיות מאוד מאוד מתון בהכחשות הגורפות שלו.

גולן: מה אתה רוצה לרמוז בזה?

יצהר: אני אינני רומז, אלא אומר בצורה חד משמעית, שתם עידן העיתונות המגוייסת.

גולן: סליחה, האם תם עידן העיתונות המדוייקת?

יצהר: בהחלט שלא, וכן, אם תרשה לי להשלים, תם עידן העיתונות המגוייסת במובן שאמירה של דו"צ, היא דבר שיש לקבלו כתורה מסיני.

גולן: אני רוצה כרגע לקרוא את הידיעה שאתה כתבת: "למרות הרגישות הרבה של הנושא..." – הכותרת היא: האם עסקו החיילים החטופים בהברחת סמים מלבנון... אין מנוס מהעלאת הסוגייה המטרידה הן את כוחות הבטחון והן את המשפחות.... בימים אלה מתנהלת חקירה המתבססת בעיקר על בדיקת מקורות מודיעיניים כדי לנסות לברר האם עסקו השלושה בפעולות הברחה משטח לבנון לישראל..." צויין כי בשלב זה אין שום הוכחה ממשית לכך.
למה אתם מפרסמים אם אין הוכחה ?

יצהר: על מנת שהקהל כולו ידע.

גולן: שאין הוכחה ?

יצהר: שנסיבות חטיפתם של 3 החיילים אינן כפי שמצביע דו"צ.

גולן: מה זאת אומרת? ! אתה כותב שאין הוכחה !

יצהר: אני בכוונה כותב שאין הוכחה, אני כותב את העובדות והעובדות הן כדלקמן. מן הראוי שכל אדם ששולח את ילדיו לצבא, ואני ער מאוד לרגישות המשפ' – כבודן של המשפ' חשוב מאוד, אבל כל אחד מתושבי מדינת ישראל צריך לדעת שאולי מדינת ישראל תצטרך להחזיר עשרות או מאות מחבלים מסוכנים שיש להם דם על הידיים והם עלולים לבצע פיגועים נגד מדינת ישראל כתוצאה מרשלנות, מפעילות שאינה...

גולן: עזוב כרגע את הנאומים, אני שואל מה העובדה? אין הוכחה !

יצהר: אתה ברגע זה הקראת מתוך הכתה שאני מעלה תהיות, שהן תהיות שחייבות להבדק. נמצאו 3 חיילים במקום שאסור להם להמצא ושהם ידעו שאסור להם להמצא. כיצד הסיור יצא רק עם 3 חיילים כשהיה חייב לצאת עם 6, ויש עוד הרבה וכו' שאיני יכול להעלות כרגע בשידור חי.

גולן: זה שאלות, אין עובדות. אני אקריא לך ידיעה חלופית – "למרות הרגישות הרבה של הנושא אין מנוס מהעלאת הסוגיה המטרידה הן את הציבור והן את גולש האינטרנט. בימים אל המתנהלת חקירה המתבססת בעיקר על בדיקת מקורות מודיעיניים, כדי לנסות ולברר אם רמי יצהר לא עוסק באונס קטינות." איך אתה היית מקבל ידיעה כזו, שהיא כמובן לא נכונה לחלוטין?

יצהר: כעורך בכיר וכאדם שמציב שאלות קשות, אתה מציב אותן באופן שאם אני הייתי נמצא בנסיבות שבעטיין ניתן היה להעלות שאלות מהסוג הזה, אזי, הרי אנחנו חיים יום יום במצב בו התקשורת מפרסמת עובדות, שבסופו של דבר מסתבר שהן נכונות או שאינן נכונות.

גולן: הן לא נכונות !

יצהר: אי אפשר להתעלם מהעובדה שדו"צ הכחיש ושכל הכ"צים שהם עיתונות מגוייסת, פרסמו את הדבר הזה בתגובה גורפת מבלי לבדוק את הנושא. באחת מתחנות הרדיו שודר כי חיילי ההנדסה הגישו תלונה שהם ישנים מעט מדי ובסופה של הידיעה הופיעה הכחשה גורפת של דו"צ.

גולן: אני רוצה שדו"צ יגיב.

דו"צ: ראשית – הדיון מרתק. שנית – אחרי ההצהרה הבומבסטית של מר יצהר כי "תם עידן העיתונות המגוייסת", אפשר לעבור כרגע לתכנים. אם תקרא את ההודעה של דובר צה"ל – היא אינה מכחישה מאומה. דו"צ אומר שעל פי מיטב הבדיקות שנערכו עד כה והמידע החסר שיש בידנו (מה לעשות? השלישיה לא אצלנו, לצערנו) לא עולה שום היתכנות כרגע, אין כל רמז לכך, שהאשמה המאוד נלוזה הזו שיצאה באופן חופשי וספקולטיבי היא אכן תקפה.

יצהר: (מתפרץ לדברי תא"ל רון כתרי).

דו"צ: תן לי לסיים את דברי. אני רוצה לומר דבר פשוט: הידיעות שהתפרסמו, עכשיו שמעתי גם את הטקסט. אני אפילו לא ראיתי אותו במקור. אין שמץ של הוכחה מאחורי זה. יש שמועות. המדינה רוחשת שמועות גם על הרבה דברים אחרים. דו"צ יהיה הראשון – אני מתחייב על זה פומבית, שיודיע שיש שינוי בהודעתו זו אם תהייה שמץ של הוכחה שמדובר בדברים מסוג זה, בעת ובמקום שנבחר. זה בדיוק מה שנגיד. בקשר לעיתונות המגוייסת – אם יש לך ויכוח עם "הארץ", תתווכח עם "הארץ".

יצהר: ההודעה שלך מצוטטת אצלי.

גולן: אבל נתתי לך קודם דוגמא מה קורה כשמפרסמים שמועה.

יצהר: תם עידן שבו דו"צ יכול לצאת בהודעות שהן הודעות חסרות שחר שיועדו אך ורק למטרה אחת – שעם ישראל יסגור את היום.

גולן: איך אתה יודע שזו הודעה חסרת שחר, אם אתה בעצמך כותב שאין לך שום הוכחה?

יצהר: מפני שאיננה משיבה על השאלות הפשוטות והבסיסיות. כיוון ששלושה חיילים שאסור היה להם להמצא במקום בו נמצאו. תבדוק ביח', מה שדו"צ היה צריך לעשות, על מנת לברר את הנסיבות עד תומן.

גולן: אתה אומר שאין לך הוכחה, אבל אתה מתייחס לזה כאל עובדה ?!

יצהר: אני חוזר ואומר שזו לא עובדה.

גולן: ואם יתברר שכל זה לא היה נכון?

יצהר: לא נכון שאנשים היו במקום אסור?

גולן: לא, שהיה להם קשר לסמים.

יצהר: לא אמרתי שיש שם קשר לסמים. אמרתי שהעניין נבדק ע"י הצבא והמשטרה. זו עובדה ומן הראוי שעם ישאל ידע שיהיה עליו לשחרר עשרות או מאות מחבלים כתוצאה מפעילות מסויימת.

גולן: ואם זה לא נכון, אתה האכלת את עם ישראל לוקשים?

יצהר: אלו העובדות כפי שהן. אפילו לא רמזתי שזה קשור לסמים.

גולן: לא הייתי מאחל לך, שיהיו כאלה ידיעות עליך, ועל משפחתך. תא"ל רון כתרי – משפט סיכום.

דו"צ: עצוב לי שזה הגיע לטונים האלה. בסה"כ מדובר בשלושה אנשים שנמצאים במקום אחר, בתנאים מאוד קשים. משפחותיהם בלחץ בלתי רגיל וספקולציות מעל דפי וכלי התקשורות כלשהו – פשוט מיותרות. יתרה מכך – רמי טוען שלא בדקנו. אני עונה לך – ואני מייצג ארגון לא קטן – ההודעה שלנו מדברת בזהירות רבה. לא הכחשה לשום דבר. היא באה אחרי בדיקות הגורמים המוסמכים וזה מה שאנחנו יודעים כעת. זה גורם צער רב למשפחות ואפשר היה להמנע מזה, אם זה לא עובדות.

גולן: רמי, אם היית קשור לעניין, ידיעה כזו היתה פוגעת בך.

יצהר: אני מתנצל בפני כולם, אבל עם ישראל צריך לדעת.

גולן: תודה רבה לכולם. "

העתק תמלול הכתבה מיום שני, 16.10.04 מצורפת ומסומנת כנספח "9" לכתב תביעה זה.

20. הנתבע טען קבל עם ועדה כי בימים אלו מתנהלת חקירה על ידי המשטרה והמערכת הצבאית לפיה נבדקת האפשרות כי החיילים החטופים עסקו עובר לחטיפתם בעסקת סמים אסורה. דבר שלא היה ולא נברא !

21. במעשיו, השפיל הנתבע בעיני הבריות את החיילים החטופים כולם ובני משפחותיהם, ואת התובע 1 ומשפחתו בפרט; ושמם ללעג ולבוז בשל המעשים הקשים שייחס להם. ובכך פגע בערכם כחיילים, כבני אדם, בערך חייהם ובחובת הצלתם.

22. מקריאת תוכן האמור לעיל, עולה במפורש כי הנתבע הגדיל לעשות ולא רק שמתעלם במופגן מהודעת דובר צה"ל אלא אף רומז במכוון כי נראה שסיוע לחיילים החטופים, ושחרורו אסירים בטחוניים במסגרת מו"מ לצורך הצלתם אינו עניין ראוי שכן מדובר בחיילים שאולי עברו על החוק, בפעילותם הרשלנית.
בכך הסית עוד יותר את דעת הקהל הציבורית, סיכן את שלומם ערך חייהם של החיילים וחובת הצלתם נרמסו לעיני כל. הנתבעים פגעו בכבודם של החיילים החטופים וכבוד משפחותיהם המודאגות.

23. לאחר קריאת כתבה זו והשמועות הנלוות לה, דומה כי קורא סביר יסיק בראש ובראשונה, כי החיילים אינם ראויים להיפדות כלל ועל אחת כמה וכמה אין הם ראויים לקבל סיוע גמול תמורת שחרורם של אסירים בטחונים, שעלולים לפגוע מאורח יותר בציבור כולו.
וכבר נקבע בעניין זה בת.א. 2528/00 בביהמ"ש המחוזי בירושלים, קרפין נ' מעריב הוצאת מודיעין בע"מ ואח', תק-מח, 2002 (3) 8010 :

"ייחוס דברים לאדם, לפיהם הוא פועל בגדר עיסוקו בניגוד לכללי האתיקה במקצועו, וכן, כי עבודתו מתבצעת בצורה רשלנית, הרי היא טפילת אשמה חמורה, אין ספק, כי דברים אלה מטילים דופי ביושרו המקצועי של התובע, ויש בהם נסיון להכתים את עברו ולפגוע בעתידו המקצועי, דברים אלה עלולים להסב נזק לקריירה המקצועית שלו ולעיסוקו כפי שמתחייב מהסעיף האמור".

24. למען הסר ספק, ולמרות הודאתו של הנתבע כי שמועות אלו לראשונה פורסמו באתרו, יובא להלן קטע מתוך כתבה מיום 18.7.2003 אשר התפרסמה באינטרנט, ע"י הכתבת חני לוז מעיתון מקור ראשון - עיתון ישראלי לאומי, לפיו מציינת היא כי מקור הרוע בשמועות הזדוניות האלו החל באתרו של הנתבע, רמי יצהר:

" יצהר בנה לעצמו "צהובונט" בעל נוסחה המצליחה למשוך קוראים מבחינה גרפית וטכנית. הבעיה היא בתכנים. יצהר מביא מידע ראשוני, גם אם לא בדוק, מסוג המידע המתאים לפורום ולא למי שמתיימר ליצור עיתון מקוון. (...) יצהר הפיק בזמנו כתבה צעקנית על הקשר של שלושת החטופים בלבנון לסחר בסמים...".

העתק הכתבה מיום 18.7.2003, מצורף ומסומן נספח "10" לכתב תביעה זה.

25. מכאן יחזרו התובעים על טענתם כי שמועה מרושעת זו הינה פרי המצאתו של הנתבע, והולדתה במוחו הדמיוני בלבד, ואתר האינטרנט היווה עבורו קרקע פורייה להפצתה ברחבי הארץ כולה.

דרך הצגת השאלות בכתבה עלתה בגדר קביעה פוזיטיבית בדבר מצב עובדתי נתון

26. המלומד אורי שנהר, בספרו "דיני לשון הרע", הוצאת נבו תשנ"ז - 1997, מדגיש בעמודים 114 - 115, כי דרך נפוצה להצגת דברי השמצה בצורה מסויגת היא הצגת טענות בצורת שאלות. במקרים מסוימים המשמעות המשתמעת של השאלה תהווה קביעה פוזיטיבית בדבר מצב עובדתי.
למרות שהנושא מועלה בכתבה בצורה שאלה המופנית לקוראים, משתמע מכך שזוהי אך שאלה רטורית, אשר הקוראים אמורים להבין שהתשובה עליה היא חיובית. וראה בעניין זה ת.א. (ת"א) 22815/85 נוף נ' אבנרי ואח', פ"מ תש"ן (ג) 9, 19.

27. מתוך בחינת הנסיבות במקרה הנדון, ההד התקשורתי שגרמה כתבה זו וגל השמועות הזדוניות אשר הציף את המדינה בימים אלו לאחר החטיפה, מעידות כאלף עדים כי 'שאלות' אלו אשר הועלו על ידי הנתבעים באתר הינן כשאלות רטוריות בלבד, שהתשובה עליהן כביכול חיובית, עד שנאלץ אף דובר צה"ל להכחישן.

28. בעניין זה יש להדגיש כי מפרסם יכול לסייג דברי לשון הרע גם באמצעות הצגתם כחשדות גרידא, כבמקרה הנדון. עם זאת, נקבע כבר בפסיקה ע"י בית^-המשפט העליון, כי קיים אמנם הבדל בין פרסום המייחס ביצוע מעשה לבין פרסום המייחס חשד לביצוע מעשה, אולם אם המעשה הוא מעשה שייחוסו מהווה לשון הרע, אזי גם ייחוס של חשד לביצוע המעשה מהווה לשון הרע. וראה לעניין זה ע"א 36/62, 92 עוזרי ואח' נ' גלעד ואח' וערעור שכנגד, פ"ד טז 1553, 1557‑ - 1558.

29. לנתבעים היו הזדמנויות רבות במסגרת הפרסומי והראיונות שנתנו לאמצעי התקשורת לנסות ולהקטין את הנזק, להכחיש את הפרסום ולהבהיר כי אין כל ממש בכך. ואולם, במקום זאת, על מנת להגדיל את העניין בנושא ולפרסם עצמם ואת דברי הבלע, נקטו בשיטה מתוחכמת של 'העלאת שאלות ומתן תשובות', אשר אך יצרו חדשות גדולים יותר ועמימות מידע.

30. שיטת התשובות הינה שיטה מתחכמת תוך ניצול העובדה שבנושא החטיפה וכל מה שקשור לכך, מדובר מחד בנושאים אשר דרכם להיות חסויים, ומאידך, הסודיות שאופפת את הנושא מעוררת עניין ומעלה סקרנות יתר בקרב הציבור.

31. הנתבעים נהגו בדרך מניפולטיבית על מנת להעצים את החשש והחשדות בררו מילים בצורה מתחמקת שרק החמירו את החשש ואת לשון הרע.

32. לנתבעת 3 וכן גם לנתבעים 1 – 2, היתה אחראיות לכך שפרסומים אלו אשר יש בהם לשון הרע, סיכון חיי אדם, פגיעה בבטחון המדינה, פגיעה בצה"ל ובחייליו בכלל ופגיעה בתובעים בפרט – לא יפורסמו.

כוחן האדיר של השמועות

33. כוחן של שמועות עולה על ההיגיון. לרוב יוצר מצב המהווה בעצם קביעה פוזיטיבית בדבר מצב עובדתי שגוי הנטען בשמועה זו. לעניין זה התייחס אף העיתונאי אלכס אנסקי בתוכניתו "פתוח בשבת" אשר עסקה בנושא ביקורת על הכיסוי התקשורתי של אירועי החטיפה מנקודת מבטו של הצופה או המאזין המבולבל. להלן קטע ששודר בעניין מכת השמועות תוך אזכור חטופי צה"ל, מיום שבת 14.10.04:

" כשיש מצב". הטלוויזיה והרדיו עובדים ב"גלים פתוחים", והם פולשים לא פעם אל הרכילות.

פעם היה "רב סרן שמועתי" ביטוי לגלגני על דוברי הבל ומפיצי שמועות;
הפעם גויס "רב סרן שמועתי" לשורות הכתבים והמראיינים שמפיצים את השמועה באמצעות השאלות שלהם: "האם נכון ששלושת החטופים בגבול בלבנון הזדמנו לשם כדי לעשות עסקת סמים" שואל המראיין? – והמרואיין משיב: "לא שמעתי על כך"! והנה לכם שמועה מקצה הארץ ועד קציה!!
"וכשיש מצב" של הצפה בחדשות, והמלל עולה על גדותיו – יהיו אנשים שישבעו ששמעו את השמועה הזו – מפי הרמטכ"ל !
וכך מקבלות החדשות ערך מוסף – "דרמטי ופנטסטי" עד שהצופה או המאזין נדהם מרוב טמטום ובלבול וסוגר את הרדיו... "

העתק הכתבה מיום שבת, 14.10.04 מצורפת ומסומנת כנספח "11" לכתב תביעה זה.

34. כתבה זו ציירה במדויק את מעשיו של הנתבע. הנתבע הפריח טענות קשות אלו באוויר העולם, ויצר מצג שווא שגרם לעוול נורא לחיילים, למשפחות, לחבריהם לגדוד ולמערכת הצבאית כולה.

35. לטענת התובעים, משמעות הדברים כפי שפורסמו והבנתם בעיני הקורא הסביר והרגיל, בין אם עיין בתוכן הכתבה באתר האינטרנט ובין אם האזין או צפה בכתבות ששודרו בעקבות ידיעות אלו, כי המדובר בעצם בקביעת עובדות פוזיטיביות בשטח. לטענת התובעים, המשמעות שקורא סביר היה מייחס למילים הכתובות הינן כי אכן קיים קשר כלשהו, ולו המזערי ביותר, בין עסקאות סמים והברחתן לגבולות המדינה, (הנערכות כידוע בתדירות בשטח הגבול בין ישראל ללבנון), לבין חיילי צה"ל החטופים.
וראה בעניין זה ע"א 740/86 תומרקין נ' העצני פ"ד מג (2) 333, כן ראה בע"א 334/89 מיכאלי ואח' נ' אלמוג, פ"ד מו (5) 555.

36. מטיבן ומטבען קיימות לשמועות כח תקשורתי אדיר. כח זה אך מתעצם ומתחזק כאשר מובאות ומועברות שמועות אלו באמצעות האינטרנט, כפי שנעשה במקרה הנדון. להלן קטע מתוך הכתבה "שמועות ברשת", אשר התפרסמה באתר האינטרנט YNET נכון ליום 28.3.04, 09:24, ע"י הכתב גל מור בעניין זה, המדגישה את חומרת הפצת השמועות באינטרנט, להלן:

האינטרנט היא אמצעי נפלא להעביר מידע – גם מידע לא אמין, מפוברק או נבזי. מעולם בתולדות האנושות לא התפשטו שמועות במהירות כזו (...) הדואר האלקטרוני הפך בשנים האחרונות לגרסה המועצמת של שיחות הסלון. בזכותו, השמועות מופצות במספרים גדלים והולכים ובקצב מהיר יותר. במקום להעביר את הרכילות האחרונה לשניים שלושה אנשים, שומעים עליה עשרות, מאות ואף אלפי גולשים תוך זמן קצר.
(...) בעבר נפוצו שמועות כוזבות על השר לשעבר יצחק מרדכי, לפיהן ניסה להתאבד לאחר חקירת המשטרה (...). על פי גל אחר של שמועות, החיילים החטופים שגופותיהם הוחזרו מלבנון בינואר 2004, עסקו בזמן שירותם הצבאי בסחר בסמים (אפילו דובר צה"ל נאלץ להכחיש)