הצטרפות לדואר חשמלי | הסרת מנוי מדואר חשמלי | שלח מכתב | דף ראשי

 

 

 

 

 

ארץ קטנה עם שפם:

עמיר פרץ והשפם המקוצץ, הסיפור המלא

 

07/11/2003 | גיליון מספר 29 | halemo

 

 

ביום 3 נובמבר 2003 פורסמה תמונת פרודיה בה נראה יושב ראש ההסתדרות עמיר פרץ כאשר השפם העבות שלו מקוצץ, ומזכיר לרבים את שפמו של היטלר, צורר העם היהודי. התמונה שהתפרסמה ברשת האינטרנט, הגיעה גם לדובר ההסתדרות ומשם לעיתונות, ויצרה מהומת אלוהים ביום השנה לרצח רבין. סיפור אישי על בדיחת אינטרנט שהפכה לסערה ציבורית ופוליטית.

 

 

יום שישי, 31/10/2003 שעה 22:32

אליפות השפם המטופח בארה"ב

 

ביום שישי, 31 אוקטובר 2003, פורסמה ידיעה בפורום "העניין שלנו", באתר האינטרנט הייד פארק. בידיעה סופר על אליפות השפם המטופח שהתקיימה בעיר רינו שבמדינת נבאדה בארה"ב יום קודם לכן.

 

כותרת הידיעה בפורום, נשאה את הכותרת "מי אמר שלאמיר פרץ אין מחליף". כידוע, ליו"ר ההסתדרות עמיר פרץ יש שפם גדול ומטופח. הימים הבאים עלולים להיות ימי שביתה, ועמיר פרץ מככב בחדשות.

 

בהמשך הידיעה הופיעו תמונות מתוך האליפות, ובהן נראים בעלי שפם ענק ומטופח המשתתפים בתחרות הבינלאומית.

 

הידיעה באתר הייד פארק בפורום "העניין שלנו"

http://www.hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=667134

 

 

מפרסם הידיעה, גולש בכינוי Alonbilo מפרסם בשעה 22:41 באותו הערב, תמונה מלפני מספר שנים של חבר הכנסת עמיר פרץ (שהופיעה באתר הכנסת)  בה הוא נראה עם רעמת שיער שחורה ושפם שחור ענק.

 

 

יום שני, 03/11/2003 שעה 08:31

פרסום ראשון של התמונה באינטרנט

 

מספר ימים לאחר מכן, ביום 3 נובמבר 2003 בשעה 8:31 אני מפרסם באותו אשכול של ידיעות את תמונת עמיר פרץ עם שפם מקוצץ, ובשילוב הכיתוב: "אני בכלל הבנתי שאמיר פרץ קיצץ את השפם לקראת השביתה הגדולה..." (הטעות בשם במקור).

 

התמונה המקורית היא תמונתו של עמיר פרץ שנלקחה מאתר הכנסת. בעזרת תוכנת גרפית בשם פיינט שופ פרו (PSP), מקוצץ השפם המקורי והחלק הנותר בפרצוף נצבע בצבע הפנים.

 

באותו היום התבשר הציבור כי בית הדין הארצי לעבודה, הורה להסתדרות ולוועדי העובדים, לא לקיים את השביתה הגדולה שתוכננה מבעוד מועד, ולהיכנס למשא ולמתן עם ממשלת ישראל.

 

במקביל לפרסום התמונה בפורום הייד פארק, שלחתי את התמונה לרשימת הדיוור של גדי שמשון הנקראת "דואר זבל". קבוצת "דואר זבל" היא קבוצת דיון סגורה שההודעות בה נכתבות כהודעות דואר אלקטרוני. בקבוצת הדיון מנויים כ 250 איש ואישה, אך בפועל משתתפים בדיונים פחות מ 50 איש.

 

להרשמה ל"דואר זבל" דרך האימייל

doar-zevel-subscribe@yahoogroups.com

 

אפשר להירשם גם דרך ארכיון הרשימה באתר קבוצות הדיון של פורטל יאהו

http://groups.yahoo.com/group/doar-zevel

 

התמונה ברשימת הדיוור מתפרסמת תחת הכותרת "אז מה? אין שביתה?", ובגוף ההודעה "הנה תמונה של אמיר פרץ שמסתובבת באימיילים".

 

ההודעה ששלחתי, מאושרת בשעה 9:32 על ידי אחד ממנהלי הרשימה המסנן את ההודעות המתקבלות.

 

 

יום שני, 03/11/2003 שעה 20:07

פרסום עיתונאי ראשון

 

כבר באותו יום, 3 נובמבר 2003, בשעה 20:07, מתפרסמת ידיעה באתר החדשות של ynet מבית ידיעות אחרונות, כי יו"ר ההסתדרות עמיר פרץ, קיבל איומים על חייו, הודעות פקס מאיימות ותמונה שהגיעה בדואר אלקטרוני בה נראית דמותו של עמיר פרץ כהיטלר.

 

הידיעה הראשונה באתר ynet

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2811919,00.html

 

בידיעה מצוטט דובר ההסתדרות, אבינועם מגן, כי בהודעה שנשלחה ע"י אחד מגולשי האינטרנט, צוין כי תמונה הזו מופצת ברחבי הרשת, ולא ידוע מי מפיץ אותה או עומד מאחוריה.

 

הידיעה הראשונית ב ynet אינה נושאת עותק כלשהו של התמונה שהופצה. רק לאחר הפרסום בעיתון ידיעות אחרונות, עיתון האם, נוספת התמונה לצד הידיעה.

 

 

יום שלישי, 04/11/2003 שעה 05:00

פרסום בעיתון של המדינה

 

יום 4 נובמבר 2003 הוא יום השנה הלועזי לרצח רבין. ב 4 לנובמבר 1995 נרצח רבין בידי מתנקש בשם יגאל עמיר. בתאריך זה בשנת 2003, תוכננה להיות השביתה הגדולה ביותר במשק בשנים האחרונות.

 

עיתון ידיעות אחרונות הוא העיתון הגדול והנפוץ ביותר במדינת ישראל. ככזה, כל ידיעה המופיעה בו, קובעת את סדר היום במדינה.

 

באותו היום, בעמוד הראשי, מתפרסמת הידיעה הבאה:

"4 בנובמבר 2003: לא למדו שום דבר".

"תמונה של יו"ר ההסתדרות עמיר פרץ בדמותו של היטלר הגיעה אתמול ללשכתו - בדיוק ערב יום השנה השמיני לרצח רבין."

 

צילום של העמוד הראשון של העיתון, ניתן לראות כאן:

http://halemo.net/press/scan/20031104byedioth.jpg

 

הידיעה מפנה לעמודיו הפנימיים של העיתון. בצידה הימני של הידיעה מופיע תמונתו של עמיר פרץ עם השפם המקוצץ.

 

בידיעה הפנימית בעמוד 7 בעיתון, מתפרסמת הידיעה המלאה הנושאת את הכותרת:

"אין גבול להסתה: פרץ עם שפם של היטלר".

 

כותרת המשנה בידיעה הנושאת שוב את התמונה המדוברת, קובעת:

"ביומיים האחרונים כבר התקבלו מספר איומים על חייו של יו"ר ההסתדרות, אך אתמול הגיע מכתב מצמרר במיוחד: אי-מייל אנונימי המציג את פרץ בדמות היטלר".

 

סריקה של הידיעה המלאה, ניתן לראות כאן:

http://halemo.net/press/scan/20031104ayedioth.jpg

 

גם עיתון מעריב, מפרסם באותו היום את הידיעה על התמונה ועל האיומים שקיבל עמיר פרץ. בידיעה במעריב אין זכר לתמונה שהפיץ דובר ההסתדרות

http://images.maariv.co.il/cache/cachearchive/04112003/ART578488.html

 

 

יום שלישי, 04/11/2003 שעה 06:50

פרסום בטלוויזיה

 

ביום הפרסום של עיתון ידיעות אחרונות, אני עדיין אינני יודע כי העיתון פרסם את התמונה. בשעה 6:45, אני פותח את הטלוויזיה ומכוון לתוכנית הבוקר של ערוץ 2 ושל חברת "קשת". את התוכנית מנחים גדעון רייכר ואפרת רייטן.

 

צוות התוכנית מקריא את הידיעה על התמונה מעיתון ידיעות אחרונות, ומציג את התמונה לראשונה מעל מסכי הטלוויזיה. תמונה סאטירית שיצרתי מתפרסמת לראשונה, למיטב ידיעתי, מעל מסכי הטלוויזיה. בשלב זה, הציבור הרחב אינו יודע כי אני הוא יוצר התמונה "המסיתה".  גדעון רייכר יודע לזהות שגם גבותיו של פרץ חוברו יחדיו.

 

בשלב זה אני נותר המום. אני כבר מתחיל להבין את ההשלכות של פרסום התמונה בעמוד הראשי של העיתון הנפוץ במדינה: קישור ליום השנה לרצח רבין, קישור להסתה וליריקות על אנדרטת רבין, ראיונות רדיו עם אנשי "מורשת רבין", האשמתו של שר האוצר בהסתה ובלגאן תקשורתי אחד גדול בו עמיר פרץ יוצג כקורבן של ההסתה מצד פקידיו של שר האוצר.

 

בשעה 7:30, אני יוצא מהבית אל המרכז המסחרי כדי לקנות לי עותק של העיתון.

 

 

יום שלישי, 04/11/2003 שעות היום

פרסום ברדיו

 

כמאזין כמעט קבוע של רשת הרדיו גלי צה"ל, אני מאזין לראיונות עם אנשי שמאל לקראת יום השנה לרצח רבין. שמעון שבס למשל, מנכ"ל לשכת ראש הממשלה רבין לשעבר, מתייחס לתמונה ומגנה אותה.

 

בתוכנית "המילה האחרונה" בגל"צ, מתקיים גם כן דיון בין המגישים אורי אורבך ואברי גלעד בנושא התמונה. אברי מציין כי הוא יודע מי הוא יוצר התמונה, אך אינו מסגיר שם כלשהו.

 

 

יום שלישי, 04/11/2003,  שעות הבוקר

סערה במערכת הפוליטית

 

במהלך היום, סוערת ורוגשת המערכת הפוליטית בעקבות פרסום התמונה בעיתון. בישיבת סיעה של מפלגת העבודה בכנסת, מתקומם חה"כ אופיר פינס ממפלגת העבודה ומאשים את שר האוצר מהליכוד, בנימין נתניהו בהסתה מכוונת.

 

במהלך הישיבה הסוערת והטעונה, אומר חה"כ פינס כי "אם משהו יקרה לעמיר פרץ, דמו בראשו של נתניהו". קריאתו זו של פינס מעוררת זעם בימין, הרואה בקריאתו של פינס הסתה נגדית כנגד נתניהו.

 

חה"כ אופיר פינס מסית נגד נתניהו

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2812157,00.html

 

מאוחר יותר באותו היום, חוזר בו חה"כ אופיר פינס מהדברים, לאחר שנוכח לדעת כי הגזים באמירותיו.

 

 

יום שלישי, 04/11/2003 שעה 16:00

גינויים בכנסת

 

במהלך היום, סוערת ורוגשת המערכת הפוליטית בעקבות פרסום התמונה בעיתון. בשעה 16:00 נפתחת ישיבת הכנסת באולם המליאה, ויו"ר הכנסת ראובן ריבלין מגנה את פרסום התמונה.

 

בנאומים בני דקה, עולים חברי כנסת ומביעים זעזוע קשה מפרסום התמונה בידיעות אחרונות. חלקם מאשים את קמפיין ההסתה של משרד האוצר כנגד יו"ר ההסתדרות עמיר פרץ. חה"כ דליה איציק ממפלגת העבודה מאשימה את שר האוצר בנימין נתניהו בכך שעמד על המרפסת בכיכר ציון ולא מנע את ההסתה כנגד יצחק רבין המנוח. חה"כ איציק עושה קישור בין הפצת התמונה לבין המאבק הכלכלי בין שר האוצר לבין יו"ר ההסתדרות.

 

פרוטוקול פתיחת ישיבה מספר 64 של הכנסת ה 16

http://halemo.net/press/cache/20031104aknesset.html

 

 

יום שלישי, 04/11/2003 שעה 16:37

יוצר התמונה נחשף באתר החדשות של פורטל נענע

 

במשך היום, העיתונאי עידו קינן יוצר עימי קשר ומבקש לברר מי יצר את התמונה המדוברת. את החשיפה שלי ביקשתי לעשות בגיליון הקרוב של הניוזלטר המופץ על ידי למנויים בדואר אלקטרוני.

 

את השיקול הקר האם להיחשף או לא אני עושה ביני לבין עצמי. ההחלטה להיחשף כיוצר התמונה, למרות שלחלק מהאנשים הקבועים ברשת זה די ברור מי היוצר, אם כי לא רשמית, אני מחליט לחשוף את המידע בפני עידו קינן.

 

היו מספר שיקולים לחשיפה: פרשת פרסום התמונה בעיתון ידיעות אחרונות היתה טרייה, חמה ומעוררת מדנים בין תומכי עמיר פרץ לבין אנשי האוצר ובנימין נתניהו. התקשורת חוגגת, הכנסת חוגגת, ובקרוב גם המשטרה עלולה להצטרף לחגיגה ולעשות מעצרים נרחבים בקרב "אנשי ימין קיצוני" שמציירים צלבי קרס ושולחים לכולם תמונות של עמיר פרץ עם שפם מקוצץ.

 

בשעה 16:37 מתפרסמת כתבתו של עידו קינן באתר נענע, במדור "חיים ברשת" ובמדור החדשות. הכתבה מהווה למעשה סקופ בקנה מידה ארצי, סקופ שברח ממערכת עיתון ידיעות אחרונות שפרסם לראשונה את התמונה (גם עיתון מעריב פרסם ידיעה אך ללא התמונה).

 

הכתבה באתר נענע

http://net.nana.co.il/Article/?ArticleID=86517&sid=10

 

בכתבה אני טורח להסביר שגם לסבא שלי עליו השלום, על שמו אני נקרא עוד בחייו (ככה זה נהוג אצלנו בעדה), היה שפם קצר בשנות ה 40. סבי, משה הלוי ז"ל, טרח להיפטר מהשפם הקצר לאחר שהיטלר הוציא לו שם רע. היטלר הרס אופנה של שנים רבות, שגם היתה מנת חלקה של תעשיית הקולנוע הצעיר והמתפתח.

 

הכתבה באתר נענע מובאת מאוחר יותר אל מליאת הכנסת, מה שגורם לסערה התורנית להיחלש. הידיעה עדיין אינה מגיעה אל התקשורת האלקטרונית, ותוכניות טלוויזיה שישודרו בעוד פחות משעתיים, לא יתייחסו לפרסום החדש.

 

 

יום שלישי, 04/11/2003 שעה 17:00

פרסום בטלוויזיה: תוכנית "ערב חדש"

 

בשעה 17:00, בחדשות הערוץ הראשון בתחילת התוכנית "ערב חדש" של הטלוויזיה החינוכית, בהנחיית דן מרגלית, מוצגת שוב התמונה בהקשר לאיומים על חייו של עמיר פרץ. התמונה מצטרפת לראיונות עם עמיר פרץ ועם אישים אחרים בנושא התמונה. "העם לא למד כלום מרצח רבין ומההסתה בימים שלפני הרצח", קובעים המרואיינים.

 

 

יום שלישי, 04/11/2003 שעה 18:00

פרסום בטלוויזיה: תוכנית "שש עם"

 

בשעה 18:00, בתוכנית "שש עם" שלי יחימוביץ', מוצגת שוב התמונה. רעייתו של עמיר פרץ, אחלמה, מתראיינת בנושא, ומספרת עד כמה היא מזועזעת מהתמונה בה נראה בן זוגה עם "שפם של היטלר".

 

 

יום שלישי, 04/11/2003 שעה 19:30

ראיון ראשון בטלוויזיה

 

בשעה 19:30, בתוכנית "שבע וחצי" של הערוץ הראשון, מספר הכתב הכלכלי עודד שחר למגיש יעקב אחימאיר על הדרמה שהתחוללה בכנסת ובמערכת הפוליטית בעת הצבעה על סעיפים בתקציב המדינה. הדרמה, כך מספר שחר, התחוללה בצל התמונה המזעזעת שהתפרסמה בעיתון ידיעות אחרונות.

 

מספר דקות לאחר מכן, אני עולה לראיון טלפוני עם יעקב אחימאיר. השיחה מתקיימת לאחר שתחקירנית הערוץ הראשון שלחה אליי אימייל ובו ביקשה לראיין אותי בנושא. הערוץ הראשון ביקש לראיין אותי באולפן הטלוויזיה במגדל הנביאים בחיפה, אך אני סירבתי. אינני אוהב את המדיום הזה שנקרא טלוויזיה. גם ההתראה הקצרה שללה את הרעיון הזה על הסף.

 

בראיון הטלפוני שהתקיים, הסברתי שאין מדובר פה בשפם של היטלר, ואת ההקשר שבו פורסמה התמונה. התמונה פורסמה מספר שעות לפני כן במדור "חדר הסאטירה" באתר האינטרנט שלי, עם כיתוב המסביר את פשר התמונה.

 

את הראיון הקולי המלא, ניתן למצוא כאן:

http://halemo.net/press/audio/20031104achannel1.mp3

 

אתר חדר הסאטירה

http://halemo.net/satiroom/index.html

 

בהמשך אותו הערב, במבזקי החדשות של הערוץ הראשון, הופיעה הידיעה על כך שאני הוא שיצרתי את התמונה. את המהדורות הללו לא ראיתי. העדפתי ללכת ולשחק כדורסל עם חברים עד לשעת חצות.

 

 

יום שלישי, 04/11/2003 שעה 19:45

ראיון לעיתון ידיעות אחרונות

 

כרבע שעה לאחר הראיון בערוץ הראשון, מתקשר כתב ידיעות אחרונות ומבקש לראיין אותי. בשיחה עם כתב ידיעות אחרונות הוסבר לכתב היכן התמונה הופיע לראשונה ומה הקשרה. הראיון היה קצר ללא הרבה פרטים כפי שהומצאו בכתבה ביום שלמחרת.

 

על פניו נראה כי ידיעות אחרונות לא אוהב את העובדה שהסקופ של חשיפת יוצר התמונה, התפרסמה דווקא באתר נענע ע"י "איש תמיכה של נטוויז'ן" כדברי הכתב. הביטוי "איש תמיכה של נטוויז'ן" מתייחס בזלזול לכתב אתר נענע עידו קינן.

 

 

יום שלישי, 04/11/2003 שעה 19:55

הזמנה לראיון בתוכנית הבוקר "קפה טלעד"

 

בהמשך, התקשרה מפיקה מחברת "טלעד", אחת מזכייניות הערוץ השני, וביקשה לזמן אותי לתוכנית הבוקר של ערוץ 2.

 

סירבתי.

 

כמו עם הערוץ הראשון, ראיון באולפן טלוויזיה אינו אהוד עליי. ככל הנראה הרסתי להם אייטם. בתוכנית הבוקר למחרת לא התייחסו לנושא, למרות שהופיע בעיתון ידיעות אחרונות.

 

 

יום רביעי, 05/11/2003 שעה 05:00

פרסום בעיתון ידיעות אחרונות

 

ביום 5 נובמבר 2003, מפרסם עיתון ידיעות אחרונות בעמוד 3 את הכותרת הבאה:

"מפיץ תמונת ההסתה של פרץ מתעקש: זו סאטירה".

 

הכותרת, שככל הנראה עברה בכמה מוחות בתוך מערכת ידיעות אחרונות עד שקיבלה את הכותרת התמוהה, קובעת כי אני "המפיץ" ולא "היוצר", כי מדובר ב"תמונה הסתה" ולא בתמונת פרודיה, וגם כותבים שאני "מתעקש" למרות שלא הייתי בדיון עם כתב ידיעות אחרונות או עם מישהו מהמתראיינים ביום הקודם.

 

בהמשך הידיעה, בשורות הראשונות והמודגשות, מצוטט בשמי כאילו אני מתחנן ומפציר שלא יתלוננו עליי במשטרה, מה שלא היה ולא נברא. הכתב של ידיעות אחרונות שראיין אותי יום קודם, לא הזכיר משטרה ולא ביקש התייחסות לגבי האפשרות שכן תוגש תלונה במשטרה.

 

בהמשך הידיעה, אני מצוטט אומר כך:

"אבל הגרפיקאי שאחראי לתמונה לא מבין על מה כל הסערה: 'בכלל לא חשבתי על היטלר, אלא על צ'רלי צ'פלין שעושה פרודיה על היטלר בסרט הדיקטטור הגדול'".

 

למעשה, לא טענתי בראיון בידיעות אחרונות שצ'רלי צ'פלין עושה פרודיה על היטלר. את זה עידו קינן מאתר נענע שאל וכתב את תשובתי.

 

גם בראיון בערוץ הראשון יום לפני כן, לא הוזכר כלל השפם של צ'רלי צ'פלין בסרטו הדיקטטור הגדול. כתב ידיעות אחרונות העתיק מידע שפורסם בלעדית על ידי עידו קינן באתר נענע, בלי לתת קרדיט.

 

לראיון עימי הוסיף עיתון ידיעות אחרונות דברים שלא אמרתי ולא היו ולא נבראו. אם המשטרה רוצה לחקור, בבקשה. אין לי מה להסתיר. התמונה נעשתה בתום לב. אף פעם לא הפצרתי ולא התחננתי שלא יגישו תלונה.

 

אבל הדברים הללו לא צריכים להפריע לעיתון של המדינה. הם קובעים את האג'נדה במדינת ישראל. אם הם כתבו, זאת אמת שנוחת על שולחנם של קברניטי המדינה.

 

סריקה של הידיעה המלאה, ניתן לראות כאן:

http://halemo.net/press/scan/20031105ayedioth.jpg

 

באותו העיתון, וגם ב ynet, מפרסם רענן שקד במדור ביקורת הטלוויזיה את השורות הבאות בסיום מאמר הביקורת:

"צריך להגיד:

לעודד שחר: גם אם דיוקן עמיר פרץ בשפם היטלר הופיע בסך הכל באתר אינטרנט הומוריסטי, עדיין לא מדובר בהומור."

 

טור ביקורת הטלוויזיה של רענן שקד

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2812723,00.html

 

 

יום רביעי, 05/11/2003 שעה 10:30

ראיון אצל רזי ברקאי בגלי צה"ל

 

ביום 5 נובמבר 2003, בשעה 10:30 אני עולה לשידור ברדיו גלי צה"ל. הראיון מתקיים אצל רזי ברקאי. רזי, מראיין תקיף, מנסה להוציא ממני הודאה כי התמונה מזכירה את היטלר והיא נעשתה בחוסר טעם. בהמשך הוא שואל כיצד הייתי מצייר את ביבי, ואני מפנה אותו לכרזה ישנה של המעצב הותיק זוכה פרס ישראל, דוד טרטקובר, שיצר כרזה בה הציג את בנימין נתניהו בצבעים אדום שחור לבן (צבעי הדגל הנאצי) בפוזה של דיקטטור עם ראש מורם. בכרזה מופיעה תמונת יצחק רבין מעל תמונתו של ביבי, בצבעים כחולים. הסיסמה "לא נשכח ולא נסלח" שמיוחסת לשואה, מוטבעת על הכרזה בצבע לבן, ובתחתית הכרזה מופיע התאריך "4 נובמבר 1995" בצבע שחור על פס לבן.

 

בסיום הראיון שואל רזי ברקאי איזו דמות אהובה עליי בציור פרודיות. אני משיב שזה ראש הממשלה אריאל שרון, אותו אני משתדל להציג עם תוספת של סיגר וכובע גנגסטרים.

 

את הראיון הקולי המלא, ניתן למצוא כאן:

http://halemo.net/press/audio/20031105agalatz.mp3

 

בהמשך המשדרים בגלי צה"ל, בתוכנית "המילה האחרונה" בגלי צה"ל, מתייחסים המגישים אורי אורבך ועירית לינור לקטע עם תמונת השפם המקוצץ של עמיר פרץ ולכרזה של דוד טרטקובר.

 

 

יום שישי, 07/11/2003 שעה 05:00 (*)

טור של סילבי קשת בעיתון ידיעות אחרונות

 

בגיליון יום שישי של עיתון ידיעות אחרונות, במוסף לשבת, כותבת הפובליסיצטית הוותיקה סילבי קשת שברור לה בהחלט שמי שצייר את עמיר פרץ ב"שפם של היטלר" לא בא מהשמאל.

 

סריקה של הטור המלא של סילבי קשת, כאן:

http://halemo.net/press/scan/20031107ayedioth.jpg

 

וסריקה של הקטע הרלוונטי, כאן:

http://halemo.net/press/scan/20031107byedioth.jpg

 

והערה קצרה לסילבי:

מי שיצר את הכרזה עם עמיר פרץ "בשם של היטלר", הוא מובטל שמגיע מהשמאל הכלכלי...

 

 

יום שישי, 07/11/2003 שעה 21:00 (*)

פרסום היצירה בתוכנית טלוויזיה בערוץ 2

 

ביום שישי, בשעה 21:00, בשידורי קשת בערוץ 2, הציגה תוכנית הסאטירה החדשה של קשת, "ארץ נהדרת" מעין מהדורת חדשות בה נמסרה ידיעה חדשותית בקשר ליו"ר ההסתדרות עמיר פרץ.

 

על המסך הקטן, מאחורי מגיש החדשות, אייל קיציץ, הוצגה תמונה רלוונטית של עמיר פרץ (התמונה הרשמית מאתר הכנסת), ולפתע התחלפה, כאילו מעין תקלה טכנית לא ברורה, לתמונתו של עמיר פרץ בשפם המקוצץ...

 

 

דיון ומסקנות אישיות

 

פרשת תמונת השפם המקוצץ של עמיר פרץ לימדה אותי מספר דברים חשובים שאת חלקם כבר ידעתי מקודם ואת חלקם למדתי בפעם הראשונה.

 

(1)

שפם מקוצץ על פניו של אדם, יוביל את רוב הציבור למסקנה שמדובר בפרודיה על היטלר ימח שמו וזכרו.

 

(2)

הפצת תמונה שלא בקונטקסט (הקשר) הנכון, יכולה ליצור מהומת אלוהים. זה בערך כמו לקחת ידיעה סטירית ממוסף "דבר אחר" של ידיעות אחרונות בה הציבור מתבשר ששמעון פרס הוא השר לפיתוח אזורי (בדיחה קבועה של המדור), ולייחס אותה לידיעה רצינית שהתפרסמה בעיתון הנפוץ במדינה.

 

 

(3)

כלי התקשורת לא אוהבים לפרגן אחד לשני וכשכלי תקשורת אחר ממשיך את הסקופ שלהם, אז הם מתפלצים. ערוץ 1 שחשף את האדם שיצר את התמונה (אני) גרם לכך שערוץ 2 לא יתייחס יותר במהדורות החדשות שלו לנושא התמונה. גם לא כאשר נושא זה הוזכר בהרחבה בתוכנית "שש עם שלי יחימוביץ'", כולל ראיון עם עמיר פרץ ועם רעייתו.

 

(4)

ידיעות אחרונות לא אוהב את העובדה שאתר אינטרנט חשף את שמו של יוצר התמונה, כי ידיעות אחרונות רואה בזה סיפור שלו. העיתון יצר את מהומת האלוהים, וכנראה רק לו שמורה הזכות לסיים את המהומה.

 

(5)

מערכת ידיעות אחרונות אוהבת להמציא סיפורים, לסלף דבריהם של מרואיינים ולהוסיף דברים על דבריהם, שלא היו ולא נבראו. הם אילו שמייצרים חלק מהחדשות במדינת ישראל.

 

(6)

אם הייתי מזוהה כאיש ימין, הייתי נעצר ומואשם על ידי המשטרה בהסתה ובאיומים. במדינת ישראל, במשך מספר ימים בשנה, קיים שלטון דיקטטורי המהלך אימים על מי שיורק על אנדרטאות לזכר יצחק רבין, וביעילות מפתיעה מגיש כנגדו כתב אישום עם ציטוט של סעיף כלשהו לא רלוונטי מחוק העונשין. מיותר לציין שגם נעשה חיפוש בביתו ובכליו, ואין פוצה פה על זכויותיו של האזרח. הרי מדובר ברצח רבין, וזה כבר מצדיק אמצעים קשים.

 

(7)

בישראל יש טאבו על נושאים שאפשר לעשות מהם סאטירה. נושאים כמו השואה, נאציזם ויצחק רבין, תמיד יעוררו סערה לא מוצדקת במערכת הפוליטית והתקשורתית.

 

(8)

ברגע שמתפרסם מידע כלשהו ברשת האינטרנט, אם בקבוצת דיון באתר אינטרנט כלשהו, ואם ברשימת תפוצה סגורה בדואר אלקטרוני, אותו פרט מידע יזלוג לעיתונות ויפורסם לאחר מספר שעות עד מספר ימים, תלוי בפיקנטיות המידע.

 

(9)

פוליטיקאים מכל קצוות הקשת הפוליטית, אוהבים לעשות הון פוליטי מכל דבר שלדעתם משחק לטובתם.

 

(10)

כשאדם מצית אש (גם שלא התכוון לכך), הוא צריך לדעת לשלוט בגודל הלהבות. הוא צריך לדעת לכבות את השריפה בעודה באיבה. התעלמות מהאש המשתוללת עלולה לשרוף גם אותו.

 

(11)

אני גרפיקאי גרוע.

 

(12)

לעמיר פרץ מגיעה התנצלות על היום הנורא והסוער שעבר עליו. אני מתנצל.

 

 

(*) מידע שהתווסף למאמר ביום 8 נובמבר 2003

 

 

 

 

 

 

 

 

(לחץ על התמונה להגדלה)


כרזת "ההסתה"
נגד עמיר פרץ
מה שהחל כתמונה סאטירית
גרם לבלגאן ציבורי




המקור לכרזה
תמונת עמיר פרץ
באתר הכנסת





 תמונת עמיר פרץ
משנת 1989
מתוך ארכיון התצלומים הלאומי





הכרזה בעמוד הראשון
בעיתון ידיעות אחרונות
"לא למדו שום דבר"




הידיעה בעמוד 7 בעיתון
 ידיעות אחרונות
"אין גבול להסתה "




צורר היהודים
אדולף היטלר
השפם הקצר מזוהה
דווקא איתו






צ'רלי צ'פלין
הדיקטטור הגדול
מזוהה עם שפם קצר
 עוד משנת 1912



צ'רלי צ'פלין
בכרזה של סרט הקולנוע
"הדיקטטור הגדול"
סרט משנת 1940




סבא הלמו בתמונה פספורט
(משה הלוי: 1912-1995)
תמונה משנות ה 30 או ה 40
של המאה ה 20




כרזת ה"הסתה" של
דוד טרטקובר
זוכה פרס ישראל


 

תגובות הקוראים